|
|
Page:13
אינסטרומנטלית וא פוליטית , המתרכזת בתלמיד כאינדיבידואל , לבין פדגוגיה פוליטית , המדגישה זהויות קולקטיביות וממדים אתניים ולאומיים המבחינים בין קבוצות של תלמידים . חלק זה מציע התבוננות אתנוגרפית בארבעה בתי ספר : שניים מהם יהודיים ושניים מהם ערביים . בכל אחד מהמגזרים בית ספר אחד מייצג יוזמה חינוכית אלטרנטיבית , ואילו האחר ותיק ומקובל במערכת החינוך . תמונת המצב שעולה מתוך התבוננות בארבעת האתרים הללו מגלה מגוון משמעויות שמעניקים שחקנים בשדה למעשה החינוכי בהקשרים שונים של שוליות חברתית . חרף מיקומם המבני והסמלי השונה בתכלית של פלסטינים ושל יהודים ממוצא מזרחי בחברה בישראל , מתגלה דמיון מפתיע בתפקיד המרכזי שמשחק ההיגיון האינדיבידואליסטי והניאו ליברלי בשדה החינוכי היהודי ובזה הערבי . אל מול היגיון א פוליטי זה הולכות ומתגבשות יוזמות מקומיות לעיצוב זהות קולקטיבית נבדלת ולפיתוחה של פדגוגיה פוליטית . מאמרה של הללי פינסון מצביע על מקומו המרכזי של השיח הניאו ליברלי במערכתהחינוךהערביתבאמצעותניתוחמיקרו פוליטישלההיגיוןהחינוכיבתיכון מקיף ערבי במרכז הארץ . הניתוח מלמד על דפוסי החשיבה של צוות בית הספר , שביסודם נאמנים לעיקרון המריטוקרטי . השיח הפדגוגי של צוות בית הספר נעדר מטרות חברתיות רחבות או אתוס קולקטיביסטי , והוא מתאפיין בחשיבה מקצועית שתכליתה קידום מצוינות ומתן כלים לטובים שבתלמידים להשתלבות ולמוביליות בחברה בישראל . הצוות הפדגוגי מקפיד להבחין בין שאלות פוליטיות וערכיות כלליות הנוגעות לאינטרס הקולקטיבי של המיעוט הערבי , הנתפסות כשאלות של " פוליטיקה גבוהה , " לבין המעשה החינוכי . ההיגיון הפדגוגי מתאפיין אפוא בחשיבה פרופסיונלית , אינסטרומנטלית וא פוליטית , לפיה תפקידו של בית הספר להכין את התלמיד ללימודים גבוהים ולשוק העבודה . בדומה לממצאים האתנוגרפיים באשר לתפקידם המכריע של אתניות ומעמד בקביעת המבנה הריבודי במערכת החינוך היהודית , גם כאן נמצא חיבור פרדוקסלי לכאורה בין עיקרון אינדיבידואליסטי במיון התלמידים לבין מבנה ריבודי על בסיס אתנו מעמדי . אף על פי שהעקרונות המנחים של המיון וההצבה בבית הספר הם כישוריהם הקוגנטיביים ומאפייניהם ההתנהגותיים של התלמידים כפרטים , אפשר לזהות הבדלים קבוצתיים מובהקים בין תלמידים "מקומיים" ( המזוהים כקבוצה חזקה , ( "בדואים" ( המזוהים כקבוצה חלשה , ( וקבוצה מעורבת של תלמידים אשר אחד מהוריהם איננו מקומי ( בדרך כלל משטחי האוטונומיה בגדה . ( גל לוי ומחמד מסאלחה מציגים את סיפורה של יוזמה חינוכית מקומית , בית הספר יאפא ביפו . מתוך משא ומתן מתמשך בין צוות בית הספר והורי התלמידים לבין הכנסייה הנוצרית האורתודוקסית , שבמסגרתה הוקם תחילה בית הספר , נולד בית הספר הדמוקרטי העצמאי יאפא . לעומת צוות ההוראה בבית הספר שבחנה פינסון , הרואה בעשייה החינוכית ובעשייה הפוליטית שני תחומים נפרדים , קהילת ההורים והמחנכים בבית הספר יאפא מבקשת להתמודד במסגרת המרחב הבית
|
|
|