|
|
Page:9
מבוא ניסים מזרחי | יוסי יונה | יריב פניגר הספרות המחקרית העוסקת באי השוויון בחינוך מציעה מגוון רחב למדי של גישות תיאורטיות ומתודולוגיות לתיאור ולניתוח ממדי אי השוויון בחינוך והשפעותיו על עיצובה של החברה בישראל . גישות מקרו סוציולוגיות עוסקות בביטוייו המבניים , המוסדיים , ההיסטוריים והדיסקורסיביים של אי השוויון ובתהליכים החברתיים והכלכליים הגלובליים המעצבים את החוויה החינוכית ואת מבנה ההזדמנויות הבית ספרי . לצד גישות אלו ניתן למצוא עבודות אתנוגרפיות המציעות תיאור מפורט ברמת המיקרו של השדה הבית ספרי ומלמדות בין השאר על התמודדותם של שחקנים מרכזיים בשדה החינוך ( תלמידים , מחנכים והורים ) עם המגמות הכלליות . אסופה זו מבקשת להפגיש בין גישות ומסורות מחקריות שונות בחקר אי השוויון : בין מבט ברמת המקרו לבין מבט ברמת המיקרו , בין חקירה " מלמעלה למטה" לבין חקירה "מלמטה למעלה , " ובין מתודולוגיות "כמותניות" למתודולוגיות "איכותניות . " מהלך זה מאפשר התבוננות מורכבת ועשירה יותר בתמונת המציאות של שדה החינוך בישראל , המזמינה בחינה מחודשת של ארגז הכלים העומד לרשות המחקר הסוציולוגי של אי השוויון בחינוך . האסופה מציעה התבוננות במגוון אתרים בשדה החינוך בישראל , מתוך ניסיון לעמוד על האופנים שבהם שחקנים חברתיים מתרגמים תמורות מבניות ושינויים גלובליים לתוך עולם המשמעות של שדה החינוך המקומי . מנקודת מבט זו נבחנים המשמעות שמעניקים שחקנים מקומיים לרעיונות כגון "אינדיבידואליזם , " "חופש בחירה , " "אחריות הפרט" ו"מריטוקרטיה" והשימושים שהם עושים בהם בחיי היום יום . ואולם אי אפשר להבין את המציאות הזאת ללא התייחסות להיבטים המבניים של תהליכי הריבוד , ההסללה וההפרדה על בסיס אתנו מעמדי ולאומי המאפיינים את מערכת החינוך בישראל . החוקרות והחוקרים אשר תרמו את מחקריהם לספר זה עוסקים בשאלות כגון כיצד מתמזגת פדגוגיה מריטוקרטית המדגישה מצוינות , אינדיבידואליזם ואחריות אישית עם הבניית זהות לאומית במערכת החינוך הערבית , וכיצד משתלבים תהליכי הסללה על בסיס אתנו מעמדי , הנפוצים במערכת החינוך היהודית , עם רעיונות כמו בחירה חופשית ומצוינות . המציאות המצטיירת ממגוון העבודות בספר מורכבת ומרובת סתירות . שחקנים חברתיים כגון מורים , תלמידים , הורים , מנהלים ואנשי מינהל משלבים רעיונות שלעתים נראים סותרים , ונענים לתביעות מנוגדות כחלק ממתן פשר לפעולתם ולהווייתם בשדה נתון ובהקשר ספציפי . כפי שמראים המחקרים בספר , שדה זה מתאפיין במגמות של המשכיות ושעתוק חברתי אך גם בשינויים מרחיקי לכת . את אלו ואת אלו אי אפשר להבין באופן מלא ללא
|
|
|