sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
From:  > לשון רבים > מבוא

Page:8

לעברית מודרנית המובנת לכל ילד ? אם כולנו חכמים , כולנו נבונים , כולנו יודעים את התורה - מדוע נולדות יוזמות תרגום כאלה מלכתחילה ? רזיה של התורה חתומים בפני רבים משום שאין הם יודעים את השורשים שהצמיחו את המילים שבהן הם משיחים לפי תומם . קצה הקרחון בידיהם , אולם המהות משוקעת עמוק מתחת לפני המים . ידיעת השפה העברית על בורייה פירושה חיבור למקורותיה העתיקים והכרת שכבות העומק של הביטויים והמילים שהצמיחו אותה . התקשורת בין בני אותו הדור ראוי לה שתישען על התקשורת הבין דורית : על השיח עם מקורות התרבות והיצירה מקדמת דנא . לודוויג ויטגנשטיין מתאר את התפתחותה של השפה במילים הללו : "את השפה שלנו ניתן לראות כעיר עתיקה : מבוך של סמטאות וכיכרות , בתים ישנים וחדשים , ובתים עם תוספות מתקופות שונות ; וכל זה מוקף בהמון פרברים חדשים עם רחובות ישרים וסדורים ועם בתים אחידים . " מילים נכנסות אל השפה ויוצאות ממנה . ביטויים משנים את משמעותם , לובשים צורה ופושטים אותה . להבין את השפה פירושו לחיות אותה : לסייר בעיר שמתאר ויטגנשטיין . ודוק : אין זה סיורו של התייר המגלה ארץ לא נודעת . אנחנו מסיירים בעירנו שלנו . אנחנו בוחנים את שפת האם שלנו . מחד גיסא , אנו יודעים את שפתנו על בורייה . איננו זקוקים להגדרה שתתחם את גבולות השימוש הראוי במילה כלשהי , וייתכן שהגדרה שכזאת גם אינה אפשרית . ואכן כך כותב ויטגנשטיין , בדברו על השימוש במילה "משחק : " "כיצד נתחם מושג המשחק ? מהו עדיין בחזקת משחק ומה כבר איננו משחק ? התוכל לציין את הגבולות ? לא . ביכולתך למתוח אי אילו : שכן הם לא נמתחו עדיין ( אך זה מעולם לא הפריע לך כאשר השתמשת במילה 'משחק . " ( ' מאידך גיסא , ידיעתנו הטבעית את השפה אין פירושה שאיננו צריכים ללמוד אותה . לימוד הבוחן את מקורותיה יוצר זיקה בינינו לבין התרבות שממנה צמחנו . הוא מבאר לנו באופן עמוק מי אנחנו . ויטגנשטיין כותב : "לדמות שפה פירושו לדמות צורת חיים . " שפת התרבות שלנו היא צורת החיים שלנו . כאן מפסיקה המילה "שפה" לתפקד רק כאמצעי לתקשורת בין בני אדם . "שפה" במובנה העשיר הזה אינה כוללת רק מבעים לשוניים . היא הקוד שצריך ללמוד כל מי שמבקש להיות בן בית בתרבות . אפשר להידרש כאן למילון אבן שושן , המגדיר "תרבות" כ " קולטורה , סך ההישגים בהתפתחותו הרוחנית של אדם או של חברה בהשכלה , במדע , באמנות , בארגון החברה , בדת ובמוסר וכדומה , " אבל גם כ"התנהגות , אורח חיים , נימוס , דרך ארץ . " . 1 לודוויג ויטגנשטיין , חקירות פילוסופיות , מגרמנית עדנה אולמן מרגלית , ירושלים : מאגנס , תשנ"ה , סעיף . 18 . 2 שם , סעיף . 68 . 3 שם , סעיף . 19

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help