|
|
Page:11
מבוא את ראשיתה של התקופה הקלסית במוזיקה מציינים עם עלייתה של מריה תרזה לשלטון אוסטריה בווינה , בשנת , 1740 ועם עלייתו של פרידריך השני , מלך פרוסיה , בברלין . באותה תקופה התקיימו מלחמות נפוליאון , מלחמת שבע השנים , ( 1763-1756 ) והמהפכה הצרפתית שהחלה ב 1789 ונמשכה עד סוף המאה . בתקופה זו החלה להתעורר המודעות הלאומית ברחבי אירופה . פעילותם של שלושת היוצרים הגדולים , היידן , ( 1809-1732 ) מוצרט -1756 ) ( 1791 ובטהובן , ( 1827-1770 ) מציינת את לב התקופה הקלסית במוזיקה , לצד אחרים , פחות ידועים , שתפסו מקום נכבד בווינה באותו הזמן — כגון פוקס , ואגנזייל , רויטר , א ַ לב ּ ר ֶ כטסב ֶּ רג ֶ ר , דיטר פון דיט ֶ רסדו ֹ רף — כולם ילידי העיר , שהעניקו למוזיקה גוון מקומי . מוקד משיכה לגדולי היוצרים האירופים בעת ההיא — ובהם היינריך שיץ , הנדל , אדולף הסה , גלוק , מוצרט ורבים אחרים — הייתה איטליה . מוזיקאים איטלקים רבים מילאו את בתי האופרה באירופה כזמרים וכנגנים , וגם בחצרות המלכים והנסיכים לא נפקד מקומם . לצדם פעלו רקדנים ומורים לריקוד מצרפת , וכוריאוגרפים שעמדו בראש להקות ריקוד . נדידתם של המוזיקאים ממקום למקום יצרה שפה מוזיקלית בינלאומית . התפצלותן של גרמניה ואיטליה לערי מדינה והתבססותם של חצרות נסיכים הביאו לריבוי מוסדות מוזיקליים ואף לתחרות ביניהם . חצר הקיסרות בווינה וחצרות המלכים בפריז ובברלין , שהיו עשירות ביותר , יכלו לשכור את טובי האמנים : פרידריך הגדול , ש ׂ בע המלחמות , היה חלילן משובח והחזיק בחצרו את המלחין הגדול , נגן העוגב והצ'מבלו קרל פיליפ עמנואל באך ; מורו לחליל היה המלחין והחלילן יוהאן יואכים קוואנץ . בחצר הברלינאית פגש בטהובן את נגן הצ'לו הידוע ז'אן לואי דיפור , שהיה המורה לצ'לו של פרידריך וילהלם השני . במחצית השנייה של המאה השמונה עשרה החל להתפתח בווינה מעמד ביניים והתעניינותו בהופעות בימתיות גברה והלכה . אמנות הבלט תפסה מקום נכבד ושני התיאטראות החשובים בעיר שנתמכו על ידי חצר הקיסר היו ' הב ּ ו ּ רג' שבו העלו רק
|
|