|
|
Page:11
יום עיון שהכנסותיו נועדו לממן שעות טיפול לילדים . אופי השעות שרצינו לממן יכול לשפוך אור על רוח הגן - שהיא רוחה של פם . שלא במפתיע , השעות חסרות המימון היו שעות של קבוצות משחק ותקשורת ( DIR ) בין זוגות , ילד וסייעת , ובהדרכת מטפלות המתמחות בתחום זה . מדוע דווקא ההתעקשות על " פרויקט סייעות" כזה משקף את חזונה המקצועי ? משום שהיא נושאת הדגל של ההשקעה במרחב הגני–חינוכי כ"אם–סביבה" טיפולית , משום שבעבורה אין הבדל בין אנשי מקצוע בכירים וותיקים לבין עובדים חדשים או מתמחים , ובין כל אלו לבין הסייעות - עובדות קבלן " זמניות , " שחלקן עובדות בגנים שנים ארוכות , ואפילו כבר מתחילת הדרך . פם היא שחוזרת ומדגישה את חשיבות הסייעות לעבודה הרב–מקצועית , ושיוצרת סדר יום מעשי ומושגי המתייחס תמיד לעבודתן כאל הקשה ביותר - שכן הן מבלות עם הילדים שעות ארוכות בכל יום , במציאות כמעט בלתי אפשרית . " פרויקט הסייעות" נועד לחבור , כהתפתחות חדשה , לשילובן ארוך השנים של הסייעות בהדרכות המקצועיות : למען המקצועיות , כדי שירכשו שפה לחשוב בה , אך גם כדי שיוכלו פשוט לשבת לרגע , למען רווחתן . אצלנו , שרגילים לתהליכים ארוכים ואיטיים מאוד , היריון הוא עניין של כמה שנים טובות . כמו בכל היריון , תחילתו היתה שברירית , עם פוטנציאל ברור של הפלה . כיצד רותמים את כל אנשי הצוות לפנטזיה על תינוק חדש בדמות יום עיון רב מקצועי ? של מי בכלל הפנטזיה ? למי יש כוח לעוד משימות כשהמשפחה המורחבת סובלת מלכתחילה מדלדול משאבים ? מי אמר שהעוברים הדמיוניים שלנו יוכלו לשרוד , להתפתח ולצאת לאוויר העולם ? ואם יצאו - האם יזכו למקום בו ? את כל התשוקות , החרדות , הקנאה , התוקפנות והאמביוולנטיות ששאלות אלו ואחרות העלו , היה צורך לעבד בדיונים מתמשכים בין אנשי הצוות השונים . ההכנות ליום העיון היו כרוכות גם בהתלבטויות מעשיות - מי רוצה לדבר על מה ? כיצד לגבש את קבוצות החשיבה על הנושאים השונים - האם תמיד המטפל הדינמי ישמש כ"ראש הקבוצה ? " איך לשלב גם את הגננות ואת הצוות החינוכי , החיוניים כל כך לתפיסתנו ? לאט לאט
|
|