sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:13

אלא תכונה אחרת , נטייה אחרת של רוח האדם וגסשו-השאיפה לסדר ולמשטר . אץ מציאות מתוקנת , כשרה ונוחה , אם אין בה סדר ושיטה , אם אץ אתה מוצא בה 'דבר דבר על אפגיו . ' גם זה הוא אפוא אחד מסימניו של הריאליזם , והוא יסוד מוסד והכרחי בכל יצירה דידאקטית . זה הוא גם המניע הפנימי של האפוס הדידאקטי ההסיודי , השאיפה לסדר ולקביעות , למיון ולשלשלת-יוחםץ , לקביעת רציפות ועקביות , גם בעולמ האלים וגם במעשי האדם . מקום היווצרותו של האפוס הזה הוא לא יוניה הצוהלת , העשירה , אלא בויאוטיה ביוון המקורית , שהיא בעלת אקלים זועף ותנאי חקלאות קשים . מבנהו האמנותי אינו הסיפור המושך , השוטף ומשעשע , אלא ההוראה וההטפה , המשל המוסרי , הפתגם , המיון , הגיניאלוגיה והקאטאלוגיזאציה , ובתוך בל זה גם מיתוס םיפור ותיאורים אמנותיים מלבבים . היסוד המשותף היחיד לשני האפוסים הם הלשון והסגנץ האטיים , המשקל של ההכסאמטר הדאקטילי ואמצעים פיוטיים מסוימים . זה היה הלבוש הספרותי היחיד בראשית היצירה היוונית , והוא לבדו שעמד לשמש את המשורר , שסלל דרכים חדשות בשירת האפוס מבחינת המהות , התוכן והעניץ .. עם כל השוגי שבשני האפוסים האלה מבחינת המהות , המבנה , ההיקף והערך הספרותי אמנותי , הרי בתודעה התרבותית של העולם היווני העתיק עמדו זה בצד זה ונחשבו כתואמים ומשלימים זה את זה . היר ^ דוטוס חושב את הסיודוס ואת הומירוס כבני זמן אחד , והוא אפילו מקדים את שמו של הסיודוס לזה של הומירומ . וכן נוהגים הרבה פעמים גם סופרים אחרים ברמזם על-ידי כך על ראשונותו של הסיודוס בזמן , או בחשיבות . לא יאוחר מן המאה הרביעית לפני סהילנ נוצרה האגדה על אודות התחרות בשיר , שנתקיימה בין הומירום ובין הסיודוס . בהתחרות הזאת הוקסם העם ביפי חרוזיו של הומירוס ורצה להכתיר אותו בזר הנצחון , אולם המלך , פנידס , שהיה השופט בהתחרות , הכריע את הכף לטובתו של הסיודוס , באמת כי יתר זכות לקבל פרס יש למשורר המטיף לשלום ולעבודת אדמה -,יותר מזה המעלה על נס מלחמות ורציחות . הדורות המאוחרים הרבו לצטט את כתביו מתוך יחם של הערצה ויראת-כבוד . אם דבריו של הומירוס מובאים הרבה פעמים לשם קישוט והידור , הרי דבריו של הםיודוס באים לשם לימוד והוראה . היוונים ראו בו מחנך ומורה דרך בשאלות עיוגיות ובשאלות מעשיות . וכן רבו החיקויים ליצירתו ולדרכי יצירתו .

מוסד ביאליק


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help