|
|
Page:11
כה אבך ביגוני חלום חלמתי , נוךא מאד : אין עמי , עמי איננו עוד . בצעקה קמתי אהה ! אהה ! אשר חלמתי בא לי , בא ! הה אל בךמה אקרא ךתת : על מה ולמה עמי מת ? על מה ולמה מת לשוא ? לא במלחמה , לא בקךב ... גם זקנות , זקנים , גם נשים וטף - כבר אינם , אינם - ספקו כף ! כה אבך ביגוני גם יום , גם ליל : על מה ךבוני ? ולמה אל ? פנקס ויטל יצחק קצנלסון היה מודע לדרך השירית אותה עבר החל משירי נעוריו , עד לשיר הקינה העברי על מות העם היהודי . במחנה העצירים בוויטל שבצרפת אליו הגיע , נכתב שיר הסיוט שהתגשם לנגד עיניו . לנו ניתן רק לנחש מדוע העמיד אל מול הקינה העברית דווקא את שירו של ביאליק אותו תרגם ליידיש . ייתכן כי באמצעות ההשוואה יכול היה להתקרב יותר אל עוצמת האסון הנורא שפקד את מיליוני היהודים שנרצחו . מול הקינה על העולם היהודי ההולך ונכחד , הולך ונעלם , מוצגת האידיליה המתוארת בשירו של ביאליק . קצנלסון העריץ את ביאליק אשר שימש לו בנעוריו מעין סימן דרך לאופן בו נכתבו שיריו בימי נעוריו , על כן מעצימים המאורעות הנוראים של ההווה את היעקרותו מן היסוד האידילי של ביאליק . בשירתו של המשורר העברי הגדול המתורגמת ליידיש גנוזים אוצרות של אהבה , תום והומור , בהם ביטא ביאליק את תפילתו של היהודי לשיבה אל ילדות מוארת ותמימה . מולה בוקעת משורות שירו של קצנלסון קינה בה חובר האסון האישי אל האסון הלאומי - מות אשתו ובניו האהובים והירצחם של המיליונים .
|
|
|