|
|
Page:7
על הדרך עץ עומד , הוא עומד שחורו . צפרי העץ כלן נתפןדו ברוח . למזרח , למערב , ויתרן הןלימו . והעץ הפקר בדד לסופות ; הימו . אז T לאמא : ד סחתי * ; - כך : I : T " תני , אמי , אל פחד , ובן רגע אהפך לצפור פורחת . ואשב לי על העץ ומזמור אנעימה . לו בח י ךף נחמה הוא יהי , הוי אמא . " אמרה האם : "אל נא , בני , " ודמעות הז-ילה . " פן , בני , על זה העץ לי תלןפא חלילה . " " על עיניך ה ; פות צר , הוי אמא , " סחתי . ואזי מניה וביה לצפור הפכתי .
|
|