|
|
Page:2
החסידות , והתפתחות החסידות הליטאית במאה התשע עשרה — כל אלה נשא רו פרשה סתומה בתולדות החסידות . וכשנעיין במקורות ראשונים ואחרונים , בכתבי הפולמוס הראשונים של המתנגדים משנת תקל , ( 1772 ) ב" בספרי הזכרונות מאת עדי ראייה לראשית צמיחת החסידות , בתעודות הסינאט הרוסי מן השנים תק—ס"תקס —1800 ) א" , 6 ( 1801 ובלשון העם במאה התשע עשרה , נמצא שהשם 'קארלינר' משמש בהם שם נרדף לחסידים בכלל . את מלחמת המתנגדים בחסידים בשנים תקנו" —תקס ( 1801—1796 ) א" חקרו דובנוב וגסן , 9 אולם מחקריהם דנים בפולמוסים אלה מתוך הארה כללית של תולדות החסידות , ולפיכך לא הוערכו בהם כראוי גורלם ותפקידם של חסידי ליטא במלחמה זו . לחקר תולדותיה , ענפיה ותורתה של החסידות הליטאית שימשו לי מקורות שבכתב ושבעל פה . לאלה שבכתב שייכים 'הכתבים הקדושים , ' שמצאתי באר כיון של 'חצר' השושלת הקארלינית בסטולין — 'הגניזה הסט 1 לינאיתי , * הידיעות שבספרות החסידית המבוססות מבחינה היסטורית , 'דברי תורה' של צדיקי השושלות שקמו בליטא , כתבי הפולמוס של המתנגדים , מסמכים ותער דות הממשלה הרוסית וידיעות היסטוריות על המצב התרבותי , הפוליטי והחומ רי של היהודים באותו תחום , שבו קמה והתפתחה ראשונה החסידות הליטאית 4 זמיר עריצים וחרבות צורים , פורסם על ידי ש . דובנוב , , Chassidiana הוספה לקובץ ' העבר / כרך ב , עמ' , 25 פטרוגראד . 1918 5 ספר חיי שלמה מימון , תירגם לעברית י . ל . ברוך , עמ' , 135 תל אביב , Gregoire 11953 , Histoire des sectes religieuses כרך ג , הובא על ידי גרץ , , Geschichte כרך יא , עמ' . 557 —עיין להלן , פרק שני . 6 פורסמו על ידי דובנוב בקובץ , EispeficKaa cTapnua כרד ג , עמ' , 280—257 פטר בורג . 1910 7 א . ב . גאטלאבער און זיין עפאכע , הוצא לאור על ידי א . פרידקין , עמ' , 75 ווילנע . ש > 1925 י . פין , קריה נאמנה , עמ' , 275 ווילנא , 1860 וידוע הפתגם : אם לא תהיה קארליני ( כלומר חסיד ) סופך להיות ברליני ( כלומר משכיל . ( מ . ליפסון , מדור דור , כרד ג , עמ' , 210 מס' , 2368 תל אביב . 1938—1929 8 דובנוב , תולדות החסידות , עמ' 278—242 ומאמרו של דובנוב : BMemaTeiBCTBo pyccicoro npaBHTeiLCTiia B aHTHxacHSCKyio 60 pi 6 y , בקובץ EBpeficKas . cTapnna כרד ג , עמ' , 282—253 , 109—84 פטרבורג . 1910 9 י . גמן , EBpeH B POCCHH עמ' 143 ואילך , פטרבורג . 1906 כתבי היד נמסרו כמעט כולם לפי הכתיב שבמקור , שממנו הועתקו , אף על פי שהכתיב שלהם שונה מן הכתיב המקובל בספר זה . סימני ההפסק וההטעמות בכתבי היד הם של המחבר . בהערות הובאו שמות המחברים ומקום הדפסת חיבוריהם כפי שהם כתובים בשער הספרים .
|
|