|
|
Page:12
אך הם יקרבו אותנו ללוז של מעשה אמנות היוצק רדיקליות אסתטית במסגרות אתיות . הניסיון לדובב את נראותה של האמנית ושל עבודותיה אינו בא לבנות פרופיל פסיכולוגי או חברתי של האמנית עצמה או של הזמנים שבהם פעלה . חקירת הפנים , הרישום , הפעולה , הסימון והזמן היא חקירה של "קווים טעוני הגות , " אם נשתמש בביטוי של אורי עצמה שנאמר בהקשר אחר . זוהי חקירה של הקווים הנמתחים בלב השיח של מעשה האמנות ומתוכו , חוצים את השיח אך גם מרכיבים אותו ; קווים שאורי רושמת בהם את הדימוי טקסט הייחודי שלה . אך לפני שנתחיל במעשה הדיבוב ראוי שנתבונן ב"שפת הדיבור" של אורי עצמה ושל יצירתה . בהתאם לכך יובאו השערים השונים המרכיבים את הספר כשהם מנוסחים מתוך התוודעות לשפת הדיבור הרהוטה והמגומגמת כאחד של מעשה היצירה של אורי ; בתוך כך אבקש לנמק גם את שפת הדיבור שלי . אביבה אורי כתבה על היותה אמנית . היא דימתה את עצמה לקו רישום , לסימן שהוא קו ייחודי במציאות שהיא לעד מטאפורה ליקום , לעולם כולל . באחת מעבודותיה כתבה : ארץ קטן מקיא ארסו ארץ קטן מבקע מתוכו שקע רשעותו ארץ קטן קורא קריאות חרדת שיגעון אחזו , שיגעון אחזו בלע אישך הזעק אלוהיך החזק מעמד . הדבק מרפקיך הדבק כליוניך נבקעה שכינתו רצונו להיות . 2 אורי , "הקו , " בתוך לויטה , אכינד , אלדי , עמ' . 117
|
|
|