sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:11

מילאנו שחי כווינוסה המהוללה' במחצית הראשונה של המאה התשיעית . אותו סילאנו מתגלה לפנינו דווקא כליצן האוהב מעשי קונדסות . מבלי לפרט את מעלליו די אם נאמר' שכתוצאה ממעשה ליצנות שלו הוחרם בידי רבני א ^ ישראל וניצל מצרתו רק בזכות תיווכו של אחימעץ' אחד מנכבדי , 7 ארץ . הלה עלה פעם לארץ ישראל והשמיע שם בעת עשרת ימי התשובה את הסליחה 'אלה וכחש' לפייטן המנודה' מבלי להזכיר את שמר . אחימעץ שינה בכוונה את נוסת הסליחה בשני מקומות' וכך יצא שהמחבר העלה בה על נס את הרבניים ודחה בשאט נפש את 'המינים ; ' והיה בכך רמז שקוף לקראים' אשר תנועתם נתחזקה עד מאוד באותה תקופה . השומעים נהנו מאוד מן הנעימה האקטואלית הזאת בסליחה' שאלו על מחברה וכשנודע להם מיהו' הסכימו להסיר את הנידוי מסילאנו . 6 הסליחה האמורה נתגלתה בזמן החדש' ונוכל לראות בה את החשובה שבין יצירותיו הידועות של סילאנו . מבחינת הצורה והסגנון הוא ממשיך את מסורת פייטני המזרח' אלא שהוא משתמש בה גם במלה יוונית אחת &> mov ( פנים ) שאינה ידועה לנו ממקורות יהודיים . בתוכנה של סליחה זו משתקפות' כנראה' אגדות שלא נשתמרו עד זמננו . הפייטן מקביל את שיעבוד ישראל במצרים לגלות האומה בזמנו הוא' ומעיר כי סבל ההווה קשה מנשוא' משום שבמצרים היה העם עדיין צעיר' אך מאז הזקין ונחלש . כן מקביל סילאנו את שבעים שמונים השנה של חיי האדם לשבע שמונה מאות השנה שחלפו מחורבן הבית השני עד לימיו הוא . שתי סליחות אחרות של סילאנו המצויות בידינו אינן יכולות להידמות ל'אלה וכחש' בעושר התוכן ובכוח הביטוי . ובכל זאת יש להזכיר את 'אנקת מסלדיך , הואיל ואת ראשיתה משמיעים עד היום בתפילת הנעילה של יום הכיפורים לפי מנהג אשכנזי . אנלןת מסלךיף / תעל לפני כסא כבוךף מלא משאלות : : עם - מיחדיף ? . — :-: / , שומע .... תפלות . באי ?? T עדיף . I VT ' מגילת אחימעץ' מספקת לנו שפע של פרטים היסטוריים ואגדיים מחיי ש פ ט י ה בר אמיתי מנהיגם הרוחני של יהודי דרום איטליה ואחד מפייטניהם המוב' הקים . לפני שנתגלתה ה'מגילה' אפשר היה בעצם רק לשער השערות על זמן חייו ומקום מגוריו של שפטיה . לפי חיבור קדום בשם 'סדר סליחות ופיוטים' ' הותקנה התפילה הידועה 'והוא רחום' בידי שלושה 'גאוני עולם' הלא הם אמיתי שפטיה ויוספיה ' ' אשר הגלם טיטוס הרשע עם שאר הגולה אשר הגלתה מירושלים . ' מכאן נדמה היה ששפטיה חי במאה הראשונה לספירה . 'מגילת אחימעץ' נותנת תמונה ברורה של האדם ורקעו' וכיום ידוע בדיוק רב תאריך מותו — שנת . 886 6 שם , יח-יט . 7 פיוטי סילאנו נדפסו על ידי J . Marcus , 'Studies in the Chronicle ofAhimaaz' , PAAJR 5 ( 1934 ) , 85-91 ובהשלמות על-ידי קלאר , במגילת אחימעץ , סז-ע .

מוסד ביאליק


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help