sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:10

היא חייבת להיות מורכבת ממה שהוא מכנה "בריתות נטולות-מרכז , " קרי , שותפויות אד-הוק עם קבוצות המזוהות כימניות סביב מכנים משותפים ספציפיים , כגון המלחמה נגד הפרטת החינוך והמאבק בפגיעה במרקם האקולוגי שאנו חיים בו . כאיש שמאל וכפעיל חברתי פרוגרסיבי , הוא מודע למחיר המשמעותי שהוא משלם על שיתוף הפעולה עם גורמים שבהקשרים אחרים פועלים נגד אמונותיו הבסיסיות , אך אותן בריתות לא צפויות הן עבורו סיכון שראוי לקחת , ואולי אף הכרחי לקחת , לנוכח התעצמות כוחות ניאו-ליברליים וניאו-שמרניים המאיימים להפוך את בתי הספר למצע נוח למפרסמים ולזירה שתנציח ואף תחזק את האי-שוויון בין קבוצות חברתיות . זאת ועוד : אפל מאמין ש"ימניות" היא נטייה פוליטית בת-שינוי , ושבריתות היברידיות מהסוג שהוא מציע עשויות לסלול את הדרך למעבר מימין לשמאל . גם אודי אדיב , אורה מור , פייסל עזאייזה ורחל הרץ-לזרוביץ מציעים כפתרון - בהתבסס על התיאוריה של הגל על האדון והעבד - מגע חברתי-פוליטי לא צפוי , החותר נגד קווי המתאר המאפשרים להגמוניה לפעול באין מפריע . אלא שבמקרה שלהם אין מדובר בברית חר-פעמית ותלוית אינטרס ספציפי , וגם לא בכזו שתעביר אנשים מהצד האחד לצד האחר , אלא בפעילות משותפת , שמתוקף התקיימותה ארוכת הטווח ממוססת את עצם הקטגוריות המפרידות שעליהן מבוססת הדינמיקה הפוליטית הלא-שוויונית בישראל . ההרכב הערבי-יהודי של התלמידים בבית ספר בגליל שבו עוסק מחקרם , והמפגש הקבוע בין ההורים שנוצר בסיטואציה הזאת , עשויים לטענתם לחולל שינוי זהותי עמוק בקרב כל המעורבים : ההגדרה העצמית הישנה של "ערבים" ו"יהודים , " על האפליה הסמלית והחומרית הכרוכה בה , מפנה את מקומה להגדרה עצמית חדשה — כבני אדם , כאזרחים , כהורים ובילדים החיים יחד באותה סביבה . הגדרה חדשה זו מאפשרת את היווצרותם ההדרגתית של כבור הדדי , שוויון ותפיסת האחר כסובייקט . אם אפל מצד אחד ואדיב ועמיתיו מן הצד השני מציעים חיבורים מפתיעים כדרך אפקטיבית להבקיע דרך למציאות אלטרנטיבית , טובה ומוסרית יותר , נדמה שהחיבור שמקדם אלוני היה אמור להיות בגדר המובן מאליו : חינוך ופילוסופיה . הוא מראה שצימוד זה ניבט אלינו שוב ושוב באופנים משתנים מהמסורות הגדולות של העבר הרחוק — הקלאסית , העברית והקונפוציאנית - אשר התוו , יחד עם תרומה מודרנית חיונית , את המטרות הגדולות של הפעילות הפילוסופית : הרחבת הדעת , החתירה לחיים בעלי משמעות , ההתעלות על פני דעות קדומות , החיפוש אחר הטוב והאמיתי , רדיפת הצדק ואימוץ המחשבה הרציונלית והביקורתית . אם לתהליכים אלה , החיוניים כל כך להגשמתם של חיים מלאים , עשירים ואוטונומיים ,

מכללת סמינר הקיבוצים

הקיבוץ המאוחד


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help