|
|
Page:9
דבר העורכים אנו שמחים להציג לפני הקוראות והקוראים את גיליון מספר 2 של ג לר רעת . אנו מקווים ומאמינים כי הצלחנו ליצור גיליון עשיר , משמעותי ומגוון . משהו על כך תוכלו ללמוד מן הסקירה המפורטת של תכניו שתובא כאן . אך בטרם נפנה להצגתו של הגיליון , ברצוננו לשוב ולהידרש לחזון המיילד של כתב העת כולו , שכמה מקווי המתאר העיקריים שלו כבר נפרשו לפני הקוראים בגיליון מספר . 1 הנקודה הארכימדית שסביבה סובב גילר רעת נוגעת למשמעות שאנו מעניקים למגוון המושגים הנובעים מן השורש יד"ע . זו נקודה שבעינינו אין להפריז בחשיבותה : בניגוד למה שאפשר להסיק משם כתב העת , לא רק ה"גילוי" וה"דעת" כשלעצמם חשובים בעבורנו , אלא גם התכלית שלשמה הם משמשים , הקהל שבעבורו הם נועדו והתהליכים שהם מניעים . איננו מסתפקים במחקרים כמותיים שידווחו "כמה" יש בחברה ובסביבה , וגם לא בתוכנות איכותניות לגבי "המאפיינים והאופנים" של ההוויה האנושית . אנחנו מבקשים להתעקש על דעת מקפת ואינטגרטיבית יותר , פעילה , מעורבת ואחראית . אנו חפצים בחוכמה שחובקת אינפורמציה ואוריינטציה , ידע עדכני ומצפון מוסרי , הבנת עולם הטבע ואחריות סביבתית , תפיסה מקפת של התפתחות האדם וקידום חינוכי של הצעירים למיטבם , רגישות למוחלשים ומחויבות להעצמה , מודעות פוליטית ונתיבים לקידום דמוקרטיה שתהיה ליברלית וסולידרית , השתתפותית והוגנת . אנחנו מבקשים , במילים קלאסיות , לעשות את עץ הדעת לעץ חיים — דעת שמאפשרת התמודדות מוצלחת עם האתגרים המשמעותיים של חיינו , דעת שפירותיה ברכה לפרט , לחברה , למשפחת האדם ולאמא אדמה . לעמדה זו שני הגיונות מצדקים . האחד מהותי : אדם ללא דעת משול לקוף ביער , לדולפין במים , לשחף בשמים . בעלי חיים אלה , ועוד רבים כמותם , הם חביבים , מרתקים ולבטח פחות מזיקים והרסניים מאיתנו . אבל הם לא בני אדם , הם לא ניחנו במודעות ובאחריות של המחשבה התבונית , המצפון המוסרי , הטעם האמנותי והחוכמה הפוליטית . הם לא בוראים את עולמם , לא מעצבים את נוהגי חייהם ולא נדרשים בכל פעם מחדש להגדיר את דיוקנם , את זהותם ואת חוקות מדינותיהם . האדם הוא כנראה החי היחיד שמוטרד תמידית בשאלה איך להיות עצמו . החירות והאחריות הן גורלו , הדעת והמצפון הם כלי עבודתו . הדעת היא שמאפשרת אחריות לדמותנו , למעשינו ולגורלנו כבני אדם . הסתפקות בפחות מזה היא חוסר אחריות . ההיגיון השני , יסודותיו אמפיריים , עובדתיים . בני אדם לרוב — משכילים בדרכי הדת , ההגות , המדע והטכנולוגיה — נכשלו שוב ושוב במבחן ההיסטוריה , כאשר
|
|