|
|
Page:12
" נגועה" בהיגיון של הבית הפרטי ובארגונו ההיררכי על פי מודל המשפחה . וכמו תמיד במסגרת מעמדו ותפקידו כשומר הסדר , אב הבית מונע את כניסתה למרחב המסומן כגברי . היא התוודעה לכוחה האלים של הדרת הגוף ולמשמעותה הגשמית הבוטה - גירוש וסילוק של הגוף המסומן כנשי מתוך טריטוריה המוגדרת כגברית . וולף גילתה שהמרחב כולו ממוגדר , והיא למדה את כוחו והשפעתו של מרחב כזה על הגוף . הסיפור של וולף מזמין אותנו לתהות על האופנים שבהם המרחב מגרר וממגדר את הגוף המתכונן בתוכו ( כיצד ועל ידי מי הוא נוצר ומאושר , מהם המופעים שלו , מהן אפשרויות המבט , הידע , הסמכות והשליטה המתכוננות במסגרתו , ( וכן על השלכות הגידור והמגדור האלה על הנפש המתגבשת בתוכם . על פי וולף , החלוקה של המרחב ושל הסביבה הבנויה לפרטי ( נשים וגברים ) ולציבורי ( גברים בלבד , ( למרכז ולשוליים , לגבוה ולנמוך , וכן הסדרת כללי השימוש והתנועה במרחבים הללו וסוגי הפעולות הרשומים לתוכם , במפורש או בסמוי , וגם תפיסת הזמן המוקצבת במסגרתם - כל אלה מייצרים את הסביבה החומרית שבתוכה מתגבשת ומתורגלת הזהות המגדרית , שבה מתקיים החברות המגדרי , ושלתוכה נאכפת גם הזהות המינית והפרקטיקות שלה . וולף מטעימה כי החלוקה המגדרית המכוונת של המרחב , שמפנה הוראות לגוף , משפיעה באופן מכריע על הנפש , על הרוח ועל היצירה הנשית : "מתוך הגנה על הטריטוריה שלהם , שטופחה זה שלוש מאות שנה ברציפות , הם הבריחו את הדגיג הקטן שלי [ כך מכנה וולף את הרעיון הזעיר שפרפר במוחה ] לתוך מחבוא" ( שם : . ( 16 אם כן , הריסון והמשטח של תנועת הגוף במרחב החומרי" מצמיתים ומדבירים את תנועת הדמיון ואת הסתחררות המחשבה והנפש . השליטה באפשרויות הגוף גוררת בעקבותיה שליטה באפשרויות הנפש והשכל . וולף תוהה מהי המחשבה שהניעה את התנועה האסורה וחסרת הזהירות אל תוך המדשאה , מבלי לשעות , לזכור או לציית לכללי התנועה במרחב : "מה היה אותו רעיון שגרם לי להסיג גבול בעזות מצח כזו " ? ( שם : שם . ( בשאלה זו וולף מזמינה אותנו לחשוב , שרעיונות המעודדים הסגת גבול הם . 4 ראו דיון במושג הבית ומקורותיו במאמרה של הגר קוטף . ( 2010 ) . 5 על היחסים שבין מגדר למרחב ראו Rendell , Penner & Borden ( 2000 ) וגם . Petrescu ( 2007 ) . 6 הגוף , כפי שטען מישל פרקו , הוא אתר ישיר ומיידי לשליטה ובקרה מטעם הסדר החברתי . באמצעותן של שגרות היומיום התרבות מייצרת את הגוף ומכוננת אותו , והידיעה שלנו את עצמנו מתווכת באמצעותו . אכילה , שתייה , תנועה וכדומה הן פעולות שעוזרות לנו ל"שנן , " לאמן , לתרגל ולחקוק את גופנו - ולפיכך את זהותנו - באופן שנתפס ומתקבל טבעי ( פרקו , . ( 1996 על שימוש בתיאוריה של פוקו כדי לדון במשמעויות של תוכנות אלה באשר לגוף הנשי ראו , Sawicki , 1991 . Ramazanoglu , 1993 , Diamond and Quinby , 1988 , Bartky , 1990
|
|