|
|
Page:769
פרק ח א בשנת שלוש למלכות בלאשצר המלך חזון נראה אלי אני דניאל אחרי הנראה אלי בתחלה : ב ואראה בחזון ויהי בראתי ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה ואראה בחזון ואני הייתי על-אובל אולי : ג ואשא עיני ואראה והנה איל אחד עמד לפני האבל ולו קרנים והקרנים גבהות והאחת גבהה מן-השנית והגבהה עלה באחרנה : ד ראיתי את-האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה וכל-חיות לא-יעמדו לפניו ואין מציל מידו ועשה כרצנו והגדיל : ה ואני הייתי מבין והנה צפיר-העזים בא מן-המערב על-פני כל-הארץ ואין נוגע בארץ והצפיר קרן חזות בין עיניו : ו ויבא עד-האיל בעל הקרנים אשר ראיתי עמד לפני האבל וירץ אליו בחמת כחו : ז וראיתיו מגיע אצל האיל ויתמרמר אליו ויך את-האיל וישבר אתשתי קרניו ולא-היה כח באיל לעמד לפניו וישליכהו ארצה וירמסהו ולא-היה מציל לאיל מידו : ח וצפיר העזים הגדיל עד-מאד וכעצמו נשברה הקרן הגדולה ותעלנה חזות ארבע תחתיה לארבע רוחות השמים : ט ומן-האחת מהם יצא קרן-אחת מצעירה ותגדל-יתר אלהנגב ואל-המזרח ואל-הצבי : י ותגדל עד-צבא השמים ותפל ארצה מן-הצבא ומן-הכוכבים ותרמסם : יא ועד שר-הצבא הגדיל וממנו הורם התמיד והשלך מכון מקדשו : יב וצבא תנתן על-התמיד בפשע ותשלך אמת ארצה ועשתה והצליחה : יג ואשמעה אחד-קדוש מדבר ויאמר אחד קדוש לפלמוני המדבר עד-מתי החזון התמיד והפשע שמם תת וקדש וצבא מרמס : יד ויאמר אלי עד ערב בקר אלפים ושלש מאות ונצדק קדש : טו ויהי בראתי אני דניאל את-החזון ואבקשה בינה והנה עמד לנגדי כמראה-גבר : טז ואשמע קול-אדם בין כא חזה הוית וקרנא דכן עבדה קרב עם-קדישין ויכלה להון : כב עד די-אתה עתיק יומיא ודינא יהב לקדישי עליונין וזמנא מטה ומלכותא החסנו קדישין : כג כן אמר חיותא רביעיתא מלכו רביעאה תהוא בארעא די תשנא מן-כל-מלכותא ותאכל כל-ארעא ותדושנה ותדקנה : כד וקרניא עשר מנה מלכותה עשרה מלכין יקמון ואחרן יקום אחריהון והוא ישנא מן-קדמיא ותלתה מלכין יהשפל : כה ומלין לצד עלאה ימלל ולקדישי עליונין יבלא ויסבר להשניה זמנין ודת ויתיהבון בידה עד-עדן ועדנין ופלג עדן : כו ודינא יתב ושלטנה יהעדון להשמדה ולהובדה עד-סופא : כז ומלכותה ושלטנא ורבותא די מלכות תחות כלשמיא יהיבת לעם קדישי עליונין מלכותה מלכות עלם וכל שלטניא לה יפלחון וישתמעון : כח עד-כה סופא די-מלתא אנה דניאל שגיא רעיוני יבהלנני וזיוי ישתנון עלי ומלתא בלבי נטרת :
|
|
|