|
|
Page:761
קדם מלכא וכן אמר-לה די-השכחת גבר מן-בני גלותא די יהוד די פשרא למלכא יהודע : כו ענה מלכא ואמר לדניאל די שמה בלטשאצר האיתך כהל להודעתני חלמא די-חזית ופשרה : כז ענה דניאל קדם מלכא ואמר רזה די-מלכא שאל לא חכימין אשפין חרטמין גזרין יכלין להחויה למלכא : כח ברם איתי אלה בשמיא גלא רזין והודע למלכא נבוכדנצר מה די להוא באחרית יומיא חלמך וחזוי ראשך על-משכבך דנה הוא : כט אנת מלכא רעיונך על-משכבך סלקו מה די להוא אחרי דנה וגלא רזיא הודעך מה-די להוא : ל ואנה לא בחכמה די-איתי בי מן-כל-חייא רזא דנה גלי לי להן על-דברת די פשרא למלכא יהודעון ורעיוני לבבך תנדע : לא אנת מלכא חזה הוית ואלו צלם חד שגיא צלמא דכן רב וזיוה יתיר קאם לקבלך ורוה דחיל : לב הוא צלמא ראשה די-דהב טב חדוהי ודרעוהי די כסף מעוהי וירכתה די נחש : לג שקוהי די פרזל רגלוהי מנהין די פרזל ומנהין די חסף : לד חזה הוית עד די התגזרת אבן די-לא בידין ומחת לצלמא על-רגלוהי די פרזלא וחספא והדקת המון : לה באדין דקו כחדה פרזלא חספא נחשא כספא ודהבא והוו כעור מן-אדרי-קיט ונשא המון רוחא וכל-אתר לאהשתכח להון ואבנא די-מחת לצלמא הות לטור רב ומלת כל-ארעא : לו דנה חלמא ופשרה נאמר קדם-מלכא : לז אנת מלכא מלך מלכיא די אלה שמיא מלכותא חסנא ותקפא ויקרא יהב-לך : לח ובכל-די דירין בני-אנשא חיות ברא ועוף-שמיא יהב בידך והשלטך בכלהון אנת-הוא ראשא די דהבא : לט ובתרך תקום מלכו אחרי ארע מנך ומלכו תליתאה אחרי די נחשא די תשלט בכל-ארעא : מ ומלכו רביעאה תהוא תקיפה כפרזלא כל-קבל די פרזלא מהדק וחשל כלא וכפרזלא די-מרעע כל-אלין תדק ותרע : מא ודי-חזיתה רגליא ואצבעתא מנהן חסף די-פחר ומנהין פרזל מלכו פליגה תהוה ומן-נצבתא די פרזלא להוא-בה כל-קבל די חזיתה פרזלא מערב בחסף טינא : מב ואצבעת רגליא מנהין פרזל ומנהין חסף מן-קצת מלכותא תהוה תקיפה ומנה תהוה תבירה : מג ודי חזית פרזלא מערב בחסף טינא מתערבין להון בזרע אנשא ולא-להון דבקין דנה עם-דנה הא-כדי פרזלא לא מתערב עם-חספא : מד וביומיהון די מלכיא אנון יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל ומלכותה לעם אחרן לא תשתבק תדק ותסיף כל-אלין מלכותא והיא תקום לעלמיא : מה כל-קבל די-חזית די מחורא אתגזרת אבן די-לא בידין והדקת פרזלא נחשא חספא כספא ודהבא אלה רב הודע למלכא מה די להוא אחרי דנה ויציב חלמא ומהימן פשרה : מו באדין מלכא נבוכדנצר נפל על-אנפוהי ולדניאל סגד ומנחה וניחחין אמר לנמכה לה : מז ענה מלכא לדניאל ואמר מןקשט די אלהכון הוא אלה אלהין ומרא מלכין וגלה רזין די יכלת למגלא רזה דנה : מח אדין מלכא לדניאל רבי ומתנן רברבן שגיאן יהב-לה והשלטה על כל-מדינת בבל ורב-סגנין על
|
|
|