|
|
Page:748
פרק יב א וזכר את-בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא-יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין-לי בהם חפץ : ב עד אשר לא-תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם : ג ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו החחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות : ד וסגרו דלתים בשוק בשפל קול החחנה ויקום לקול הצפור וישחו כלבנות השיר : ה גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה כי-הלך האדם אל-בית עולמו וסבבו בשוק המפדים : ו עד אשר לא-ירתק חבל הכסף ותרץ גלת הזהב ותשבר כד על-המבוע ונרץ הגלגל אל-הבור : ז וישב העפר על-הארץ כשהיה והרוח תשוב אל-האלהים אשר נתנה : ח הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל : ט ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד-דעת את-העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה : י בקש קהלת למצא דברי-חפץ וכתוב ישר דברי אמת : יא דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד : יב ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג פרק יא א שלח לחמך על-פני המים כי-ברב הימים תמצאנו : ב תן-חלק לשבעה וגם לשמונה כי לא תדע מה-יהיה רעה על-הארץ : ג אם-ימלאו העבים גשם על-הארץ יריקו ואם-יפול עץ בדרום ואם בצפון מקום שיפול העץ שם יהוא : ד שמר רוח לא יזרע וראה בעבים לא יקצור : ה כאשר אינך יודע מה-דרך הרוח כעצמים בבטן המלאה ככה לא תדע את-מעשה האלהים אשר יעשה את-הכל : ו בבקר זרע את-זרעך ולערב אל-תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או-זה ואם-שניהם כאחד טובים : ז ומתוק האור וטוב לעינים לראות אתהשמש : ח כי אם-שנים הרבה יחיה האדם בכלם ישמח ויזכר את-ימי החשך כי-הרבה יהיו כל-שבא הבל : ט שמח בחור בילדותיך ויטיבך לבך בימי בחורותך והלך בדרכי לבך ובמראה עיניך ודע כי על-כל-אלה יביאך האלהים במשפט : י והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך כי-הילדות והשחרות הבל : שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו : יז אשריך ארץ שמלכך בן-חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי : יח בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית : יט לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את-הכל : כ גם במדעך מלך אל-תקלל ובחדרי משכבך אל-תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את-הקול ובעל כנפים יגיד דבר :
|
|
|