|
Page:734
פרק ד א ובעז עלה השער וישב שם והנה הגאל עבר אשר דבר-בעז ויאמר סורה שבה-פה פלני אלמני ויסר וישב : ב ויקח עשרה אנשים מזקני העיר ויאמר שבו-פה וישבו : ג ויאמר לגאל חלקת השדה אשר לאחינו לאלימלך מכרה נעמי השבה משדה מואב : ד ואני אמרתי אגלה אזנך לאמר קנה נגד הישבים ונגד זקני עמי אם-תגאל גאל ואם-לא יגאל הגידה לי ואדעה כי אין זולתך לגאול ואנכי אחריך ויאמר אנכי אגאל : ה ויאמר בעז ביום-קנותך השדה מיד נעמי ומאת רות המואביה אשת-המת קניתה להקים שם-המת על-נחלתו : ו ויאמר הגאל לא אוכל לגאל-לי פן-אשחית את-נחלתי גאל-לך אתה את-גאלתי כי לא-אוכל פרק ג א ותאמר לה נעמי חמותה בתי הלא אבקש-לך מנוח אשר ייטב-לך : ב ועתה הלא בעז מדעתנו אשר היית את-נערותיו הנה-הוא זרה את-גרן השערים הלילה : ג ורחצת וסכת ושמת שמלתיך עליך וירדת הגרן אל-תודעי לאיש עד כלתו לאכל ולשתות : ד ויהי בשכבו וידעת את-המקום אשר ישכב-שם ובאת וגלית מרגלתיו ושכבת והוא יגיד לך את אשר תעשין : ה ותאמר אליה כל אשר-תאמרי אלי אעשה : ו ותרד הגרן ותעש ככל אשר-צותה חמותה : ז ויאכל בעז וישת וייטב לבו ויבא לשכב בקצה הערמה ותבא בלט ותגל מרגלתיו ותשכב : ח ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שכבת מרגלתיו : ט ויאמר מיאת ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על-אמתך כי גאל אתה : י ויאמר ברוכה את ליהוה בתי היטבת חסדך האחרון מן-הראשון לבלתי-לכת אחרי הבחורים אם-דל ואםעשיר : יא ועתה בתי אל-תיראי כל אשר-תאמרי אעשה-לך כי יודע כל-שער עמי כי אשת חיל את : יב ועתה כי אמנם כי גאל אנכי וגם יש גאל קרוב ממני : יג ליני הלילה והיה בבקר אם-יגאלך טוב יגאל ואם-לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי-יהוה שכבי עד-הבקר : יד ותשכב מרגלותיו עד-הבקר ותקם בטרם יכיר איש את-רעהו ויאמר אל-יודע כי-באה האשה הגרן : טו ויאמר הבי המטפחת אשר-עליך ואחזי-בה ותאחז בה וימד שש-שערים וישת עליה ויבא העיר : טז ותבוא אל-חמותה ותאמר מי-את בתי ותגד-לה את כל-אשר עשה-לה האיש : יז ותאמר שש-השערים האלה נתן לי כי אמר אלי אל-תבואי ריקם אלחמותך : יח ותאמר שבי בתי עד אשר תדעין איך יפל דבר כי לא ישקט האיש כי-אם-כלה הדבר היום :
|