|
|
Page:728
פרק ד א הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים מבעד לצמתך שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד : ב שניך כעדר הקצובות שעלו מן-הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם : ג כחוט השני שפתתיך ומדבריך נאוה כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך : ד כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים : ה שני שדיך כשני עפרים תאומי צביה הרועים בשושנים : ו עד שיפוח היום ונסו הצללים אלך לי אל-הר המור ואל-גבעת הלבונה : ז כלך יפה רעיתי ומום אין בך : ח אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה מראש שניר וחרמון ממענות אריות מהררי נמרים : ט לבבתני אחתי כלה לבבתיני באחת מעיניך באחד ענק מצורניך : י מה-יפו דדיך אחתי כלה מה-חבו דדיך מיין וריח שמניך מכל-בשמים : יא נפת תחפנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך וריח שלמתיך כריח לבנון : יב גן נעול אחתי כלה גל נעול מעין חתום : יג שלחיך פרדס רמונים עם פרי מגדים כפרים עם-נרדים : יד נרד וכרכם קנה וקנמון עם כל-עצי לבונה מר ואהלות פרק ג א על-משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו : ב אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו : ג מצאוני השמרים המבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם : ד כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד-שהביאתיו אל-בית אמי ואל-חדר הורתי : ה השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם-תעירו ואם-תעוררו אתהאהבה עד שתחפץ : ו מי זאת עלה מן-המדבר כתימרות עשן מקחרת מור ולבונה מכל אבקת רוכל : ז הנה מחתו שלשלמה ששים גברים סביב לה מגברי ישראל : ח כלם אחזי חרב מלמדי מלחמה איש חרבו על-ירכו מפחד בלילות : ט אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון : י עמודיו עשה כסף רפידתו זהב מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלם : יא צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעחרה-לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו : קולך ערב ומראיך נאוה : טו אחזו-לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר : טז דודי לי ואני לו הרעה בשושנים : יז עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה-לך דודי לצבי או לעפר האילים על-הרי בתר :
|
|
|