|
|
Page:722
פרק לח א ויען-יהוה את-איוב מן המערה ויאמר : ב מי זה מחשיך עצה במלין בלי-דעת : ג אזר-נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני : ד איפה היית ביסדי-ארץ הגד אם-ידעת בינה : ה מי-שם ממדיה כי תדע או מי-נטה עליה קו : ו על-מה אדניה הטבעו או מי-ירה אבן פנתה : ז ברןיחד כוכבי בקר ויריעו כל-בני אלהים : ח ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא : ט בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו : י ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים : יא ואמר עד-פה תבוא ולא תסיף ופא-ישית בגאון גליך : יב המימיך צוית בקר ידעתה השחר מקמו : יג לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה : יד תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש : טו וימנע פרק לז א אף-לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו : ב שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא : ג תחתכל-השמים ישרהו ואורו על-כנפות הארץ : ד אחריו ישאג-קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי-ישמע קולו : ה ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע : ו כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו : ז ביד-כל-אדם יחתום לדעת כל-אנשי מעשהו : ח ותבא חיה במו-ארב ובמעונותיה תשכן : ט מן-החדר תבוא סופה וממזרים קרה : י מנשמתאל יתן-קרח ורחב מים במוצק : יא אף-ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו : יב והוא מסבות מתהפך בתחבולתיו לפעלם כל אשר יצום על-פני תבל ארצה : יג אם-לשבט אם-לארצו אם-לחסד ימצאהו : יד האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל : טו התדע בשום-אלוה עליהם והופיע אור עננו : טז התדע על-מפלשי-עב מפלאות תמים דעים : יז אשר-בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום : יח תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק : יט הודיענו מהנאמר לו לא-נערך מפני-חשך : כ היספר-לו כי אדבר אם-אמר איש כי יבלע : כא ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם : כב מצפון זהב יאתה על-אלוה נורא הוד : כג שדי לא-מצאנהו שגיא-כח ומשפט ורב-צדקה לא יענה : כד לכן יראוהו אנשים לא-יראה כל-חכמי-לב : חקר : כז כי יגרע נטפי-מים יזקו מטר לאדו : כח אשר-יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב : כט אף אם-יבין מפרשי-עב תשאות סכתו : ל הן-פרש עליו אורו ושרשי הים כמה : לא כיבם ידין עמים יתן-אכל למכביר : לב על-כפים כמה-אור ויצו עליה במפגיע : לג יגיד עליו רעו מקנה אף על-עולה :
|
|
|