|
|
Page:713
פרק כא א ויען איוב ויאמר : ב שמעו שמוע מלתי ותהי-זאת תנחומתיכם : ג שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג : ד האנכי לאדם שיחי ואם-מדוע לא-תקצר רוחי : ה פנו-אלי והשמו ושימו יד על-פה : ו ואם-זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות : ז מדוע רשעים יחיו עתקו גם-גברו חיל : ח זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם : ט בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם : י שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל : יא ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון : יב ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב : יג יכלו בחוב ימיהם וברגע שאול יחתו : יד ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו : טו מה-שדי כינעבדנו ומה-נועיל כי נפגע-בו : טז הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני : יז כמה נררשעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו : יח יהיו כתבן לפני-רוח וכמץ גנבתו סופה : יט אלוה יצפן-לבניו אונו ישלם אליו וידע : כ יראו עיניו כידו ומחמת שדי ישתה : כא כי מה-חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו : כב הלאל ילמד-דעת והוא רמים ישפוט : כג זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו : כד עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה : כה וזה ימות בנפש מרה ולא-אכל בחובה : כו יחד על-עפר ישכבו ורמה תכמה עליהם : כז הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו : כח כי תאמרו איה בית-נדיב ואיה אהל משכנות רשעים : כט הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו : ל כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו : לא מי-יגיד על-פניו דרכו והוא-עשה מי ישלם-לו : לב והוא לקברות יובל ועל-גדיש ישקוד : לג מתקו-לו רגבי נחל ואחריו כל-אדם ימשוך ולפניו אין מספר : לד ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר-מעל : נהרי נחלי דבש וחמאה : יח משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס : יט כי-רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו : כ כי לא-ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט : כא אין-שריד לאכלו על-כן לא-יחיל טובו : כב במלאות שפקו יצר לו כל-יד עמל תבואנו : כג יהי למלא בטנו ישלח-בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו : כד יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה : כה שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים : כו כל-חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא-נפח ירע שריד באהלו : כז יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו : כח יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו : כט זה חלק-אדם רשע מאלהים ונחלת אמרו מאל :
|
|
|