|
|
Page:712
פרק כ א ויען צפר הנעמתי ויאמר : ב לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי : ג מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני : ד הזאת ידעת מני-עד מני שים אדם עלי-ארץ : ה כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי-רגע : ו אם-יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע : ז כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו : ח כחלום יעוף ולא ימצאוהו וידד כחזיון לילה : ט עין שזפתו ולא תוסיף ולא-עוד תשורנו מקומו : י בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו : יא עצמותיו מלאו עלומיו ועמו על-עפר תשכב : יב אם-תמתיק בפיו רעה יכחידנה תחת לשונו : יג יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו : יד לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו : טו חיל בלע ויקאנו מבטנו יורשנו אל : טז ראש-פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה : יז אל-ירא בפלגות פרק יט א ויען איוב ויאמר : ב עד-אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים : ג זה עשר פעמים תכלימוני לא-תבשו תהכרו-לי : ד ואף-אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי : ה אם-אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי : ו דעו-אפו כי-אלוה עותני ומצודו עלי הקיף : ז הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט : ח ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים : ט כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי : י יתצני סביב ואלך וימע כעץ תקותי : יא ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו : יב יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי : יג אחי מעלי הרחיק וידעי אך-זרו ממני : יד חדלו קרובי ומידעי שכחוני : טו גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם : טז לעבדי קראתי ולא יענה במו-פי אתחנן-לו : יז רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני : יח גם-עוילים מאסו בי אקומה וידברו-בי : יט תעבוני כל-מתי סודי וזה-אהבתי נהפכו-בי : כ בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני : כא חנני חנני אתם רעי כי יד-אלוה נגעה בי : כב למה תרדפני כמו-אל ומבשרי לא תשבעו : כג מייתן אפו ויכתבון מלי מי-יתן במפר ויחקו : כד בעט-ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון : כה ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על-עפר יקום : כו ואחר עורי נקפו-זאת ומבשרי אחזה אלוה : כז אשר אני אחזה-לי ועיני ראו ולא-זר כלו כליתי בחקי : כח כי תאמרו מה-נרדף-לו ושרש דבר נמצא-בי : כט גורו לכם מפני-חרב כי-חמה עונות חרב למען תדעון שדון : שריד במגוריו : כ על-יומו נשמו אחרנים וקדמנים אחזו שער : כא אך-אלה משכנות עול וזה מקום לא-ידע-אל :
|
|
|