|
|
Page:595
פרק ז א אללי לי כי הייתי כאספי-קיץ כעללת בציר אין-אשכול לאכול בכורה אותה נפשי : ב אבד חסיד מן-הארץ וישר באדם אין כלם לדמים יארבו איש את-אחיהו יצודו חרם : ג עלהרע כפים להיטיב השר שאל והשפט בשלום והגדול דבר הות נפשו הוא ויעבתוה : ד טובם כחדק ישר ממסוכה יום מצפיך פקדתך באה עתה תהיה מבוכתם : ה אל-תאמינו ברע אלתבטחו באלוף משכבת חיקך שמר פתחי-פיך : ו כי-בן מנבל אב בת קמה באמה כלה בחמתה איבי איש אנשי ביתו : ז ואני ביהוה אצפה אוחילה לאלהי ישעי ישמעני אלהי : ח אל-תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי-אשב בחשך יהוה אור לי : ט זעף יהוה אשא כי חטאתי לו עד אשר יריב ריבי ועשה משפטי יוציאני לאור אראה בצדקתו : י ותרא איבתי ותכמה בושה האמרה אלי איו יהוה אלהיך עיני תראינה בה עתה תהיה למרמס כטיט חוצות : יא יום לבנות גדריך יום ההוא ירחק-חק : יב יום הוא ועדיך יבוא למני אשור וערי מצור ולמני מצור ועד-נהר וים מים והר ההר : יג והיתה הארץ לשממה על-ישביה מפרי מעלליהם : יד רעה עמך בשבטך צאן נחלתך שכני לבדד יער בתוך כרמל ירעו בשן וגלעד כימי עולם : טו כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות : טז יראו גוים ויבשו מכל גבורתם ישימו יד על-פה אזניהם תחרשנה : יז ילחכו עפר כנחש כזחלי ארץ ירגזו ממסגרתיהם אל-יהוה אלהינו יפחדו ויראו ממך : יח מי-אל כמוך נשא עון ועבר על-פשע לשארית נחלתו לא-החזיק לעד אפו כי-חפץ חסד הוא : יט ישוב ירחמנו יכבש עונתינו בלעם בן-בעור מן-השחים עד-הגלגל למען דעת צדקות יהוה : ו במה אקדם יהוה אכף לאלהי מרום האקדמנו בעולות בעגלים בני שנה : ז הירצה יהוה באלפי אילים ברבבות נחלי-שמן האתן בכורי פשעי פרי בטני חחאת נפשי : ח הגיד לך אדם מה-חוב ומה-יהוה דורש ממך כי אם-עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם-אלהיך : ט קול יהוה לעיר יקרא ותושיה יראה שמך שמעו מחה ומי יעדה : י עוד האש בית רשע אצרות רשע ואיפת רזון זעומה : יא האזכה במאזני רשע ובכיס אבני מרמה : יב אשר עשיריה מלאו חמס וישביה דברו-שקר ולשונם רמיה בפיהם : יג וגם-אני החליתי הכותך השמם על-חחאתך : יד אתה תאכל ולא תשבע וישחך בקרבך ותמג ולא תפליט ואשר תפלט לחרב אתן : טו אתה תזרע ולא תקצור אתה תדרך-זית ולא-תסוך שמן ותירוש ולא תשתה-יין : טז וישתמר חקות עמרי וכל מעשה בית-אחאב ותלכו במעצותם למען תתי אתך לשמה וישביה לשרקה וחרפת עמי תשאו :
|
|
|