|
|
Page:585
פרק ו א הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל : ב עברו כלנה וראו ולכו משם חמת רבה ורדו גת פלשתים הטובים מן הממלכות האלה אם רב גבולם מגבלכם : ג המנדים ליום רע ותגישון שבת חמס : ד השכבים על מחות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק : ה הפרטים על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שיר : ו השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על שבר יוסף : ז לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים : ח נשבע אדני יהוה בנפשו נאם יהוה אלהי צבאות מתאב אנכי את גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה : ט והיה אם יותרו עשרה אנשים בבית אחד ומתו : י ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם יהוה : יא כי הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים : יב הירצון במלע סוסים אם יחרוש בבקרים כי הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה : יג השמחים ללא דבר האמרים הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים : יד כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם יהוה אלהי הצבאות גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה : בשער החו : יג לכן המשכיל בעת ההיא ידם כי עת רעה היא : יד דרשושטוב ואל רע למען תחיו ויהי כן יהוה אלהי צבאות אתכם כאשר אמרתם : טו שנאושרע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן יהוה אלהי צבאות שארית יוסף : טז לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל רחבות מספד ובכל חוצות יאמרו הו הו וקראו אכר אל אבל ומספד אל יודעי נהי : יז ובכל כרמים מספד כי אעבר בקרבך אמר יהוה : יח הוי המתאוים את יום יהוה למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור : יט כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש : כ הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו : כא שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרתיכם : כב כי אם תעלושלי עלות ומנחתיכם לא ארצה ושלם מריאיכם לא אביט : כג הסר מעלי המון שריך וזמרת נבליך לא אשמע : כד ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן : כה הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל : כו ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמיכם כוכב אלהיכם אשר עשיתם לכם : כז והגליתי אתכם מהלאה לדמשק אמר יהוה אלהי צבאות שמו :
|
|
|