|
|
Page:579
פרק א א דבר-יהוה אשר היה אל-יואל בן-פתואל : ב שמעו-זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם : ג עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר : ד יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל : ה הקיצו שכורים ובכו והיללו כל-שתי יין על-עסיס כי נכרת מפיכם : ו כי-גוי עלה על-ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו : ז שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה : ח אלי כבתולה חגרת-שק על-בעל נעוריה : ט הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה : י שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר : יא הבישו אכרים הילילו כרמים על-חחה ועל-שערה כי אבד קציר שדה : יב הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם-תמר ותפוח כל-עצי השדה יבשו כי-הביש ששון מן-בני אדם : יג חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך : יד קדשו-צום קראו עצרה אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל-יהוה : טו אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא : טז הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל : יז עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן : יח מה-נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר כי אין מרעה להם גם-עדרי הצאן נאשמו : יט אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל-עצי השדה : כ גם-בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר : יואל
|
|
|