|
|
Page:557
אתכם כקדמותיכם והטבתי מראשתיכם וידעתם כי-אני יהוה : יב והולכתי עליכם אדם אתעמי ישראל וירשוך והיית להם לנחלה ולא-תוסף עוד לשכלם : יג כה אמר אדני יהוה יען אמרים לכם אכלת אדם את ומשכלת גוייך היית : יד לכן אדם לא-תאכלי עוד וגוייך לא תשכלי-עוד נאם אדני יהוה : טו ולא-אשמיע אליך עוד כלמת הגוים וחרפת עמים לא תשאי-עוד וגוייך לא-תכשלי עוד נאם אדני יהוה : טז ויהי דבר-יהוה אלי לאמר : יז בןאדם בית ישראל ישבים על-אדמתם ויטמאו אותה בדרכם ובעלילותם כטמאת הנדה היתה דרכם לפני : יח ואשפך חמתי עליהם על-הדם אשר-שפכו על-הארץ ובגלוליהם טמאוה : יט ואפיץ אתם בגוים ויזרו בארצות כדרכם וכעלילותם שפטתים : כ ויבוא אל-הגוים אשרבאו שם ויחללו את-שם קדשי באמר להם עם-יהוה אלה ומארצו יצאו : כא ואחמל על-שם קדשי אשר חללוהו בית ישראל בגוים אשר-באו שמה : כב לכן אמר לבית-ישראל כה אמר אדני יהוה לא למענכם אני עשה בית ישראל כי אם-לשם-קדשי אשר חללתם בגוים אשרבאתם שם : כג וקדשתי את-שמי הגדול המחלל בגוים אשר חללתם בתוכם וידעו הגוים כיאני יהוה נאם אדני יהוה בהקדשי בכם לעיניהם : כד ולקחתי אתכם מן-הגוים וקבצתי אתכם מכל-הארצות והבאתי אתכם אל-אדמתכם : כה וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל-גלוליכם אטהר אתכם : כו ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי את-לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר : כז ואת-רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר-בחקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם : כח וישבתם בארץ אשר נתתי לאבתיכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים : כט והושעתי אתכם מכל טמאותיכם וקראתי אל-הדגן והרביתי אתו ולא-אתן עליכם רעב : ל והרביתי את-פרי העץ ותנובת השדה למען אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגוים : לא וזכרתם את-דרכיכם הרעים ומעלליכם אשר לא-טובים ונקטתם בפניכם על עונתיכם ועל תועבותיכם : לב לא למענכם אני-עשה נאם אדני יהוה יודע לכם בושו והכלמו מדרכיכם בית ישראל : לג כה אמר אדני יהוה ביום טהרי אתכם מכל עונותיכם והושבתי את-הערים ונבנו החרבות : לד והארץ הנשמה תעבד תחת אשר היתה שממה לעיני כל-עובר : לה ואמרו הארץ הלזו הנשמה היתה כגן-עדן והערים החרבות והנשמות והנהרסות בצורות ישבו : לו וידעו הגוים אשר ישארו סביבותיכם כי אני יהוה בניתי הנהרסות נטעתי הנשמה אני יהוה דברתי ועשיתי : לז כה אמר אדני יהוה עוד זאת אדרש לבית-ישראל לעשות להם ארבה אתם כצאן אדם : לח כצאן קדשים כצאן ירושלם במועדיה כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם וידעו כיאני יהוה :
|
|
|