|
|
Page:534
פרק טז א ויהי דבר-יהוה אלי לאמר : ב בן-אדם הודע את-ירושלם את-תועבתיה : ג ואמרת כהאמר אדני יהוה לירושלם מכרתיך ומלדתיך מארץ הכנעני אביך האמרי ואמך חתית : ד ומולדותיך ביום הולדת אתך לא-כ ! ת ש ! ך ובמים לא-רחצת למשעי והמלח לא המלחת והחתל לא חתלת : ה לא-חסה עליך עין לעשות לך אחת מאלה לחמלה עליך ותשלכי אלפני השדה בגעל נפשך ביום הלדת אתך : ו ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי ואמר לך בדמיך חיי : ז רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים שדים נכנו ושערך צמח ואת ערם ועריה : ח ואעבר עליך ואראך והנה עתך עת דדים ואפרש כנפי עליך ואכמה ערותך ואשבע לך ואבוא בברית אתך נאם אדני יהוה ותהיי לי : ט וארחצך במים ואשטף דמיך מעליך ואסכך בשמן : י ואלבישך רקמה ואנעלך תחש ואחבשך בשש ואכמך משי : יא ואעדך עדי ואתנה צמידים על-ידיך ורביד על-גרונך : יב ואתן נזם על-אפך ועגילים על-אזניך ועטרת תפארת בראשך : יג ותעדי זהב וכסף ומלבושך שש ומשי ורקמה סלת ודבש ושמן אכלת ותיפי במאד מאד ותצלחי למלוכה : יד ויצא לך שם בגוים ביפיך כי כליל הוא בהדרי אשר-שמתי עליך נאם אדני יהוה : טו ותבטחי ביפיך ותזני על-שמך ותשפכי את-תזנותיך על-כל-עובר לו-יהי : טז ותקחי מבגדיך ותעשי-לך במות טלאות ותזני עליהם לא באות ולא יהיה : יז ותקחי כלי תפארתך מזהבי ומכספי אשר נתתי לך ותעשי-לך צלמי זכר ותזני-בם : יח ותקחי את-בגדי רקמתך ותכמים ושמני וקטרתי נתת לפניהם : יט ולחמי אשר-נתתי לך סלת ושמן ודבש האכלתיך ונתתיהו לפניהם לריח ניחח ויהי נאם אדני יהוה : כ ותקחי את-בניך ואת-בנותיך אשר ילדת לי ותזבחים להם לאכול המעט מתזנותיך : כא ותשחטי את-בני ותתנים בהעביר אותם להם : פרק טו א ויהי דבר-יהוה אלי לאמר : ב בן-אדם מה-יהיה עץ-הגפן מכל-עץ הזמורה אשר היה בעצי היער : ג היקח ממנו עץ לעשות למלאכה אם-יקחו ממנו יתד לתלות עליו כל-כלי : ד הנה לאש נתן לאכלה את שני קצותיו אכלה האש ותוכו נחר היצלח למלאכה : ה הנה בהיותו תמים לא יעשה למלאכה אף כי-אש אכלתהו ויחר ונעשה עוד למלאכה : ו לכן כה אמר אדני יהוה כאשר עץ-הגפן בעץ היער אשר-נתתיו לאש לאכלה כן נתתי את-ישבי ירושלם : ז ונתתי את-פני בהם מהאש יצאו והאש תאכלם וידעתם כי-אני יהוה בשומי אתפני בהם : ח ונתתי את-הארץ שממה יען מעלו מעל נאם אדני יהוה :
|
|
|