|
|
Page:519
הציגני כלי ריק בלעני כתנין מלא כרשו מעדני הדיחני : לה חמסי ושארי על-בבל תאמר ישבת ציון ודמי אל-ישבי כשדים תאמר ירושלם : לו לכן כה אמר יהוה הנני-רב את-ריבך ונקמתי את-נקמתך והחרבתי את-ימה והבשתי את-מקורה : לז והיתה -בבל לגלים מעוןתנים שמה ושרקה מאין יושב : לח יחדו ככפרים ישאגו נערו כגורי אריות : לט בחמם אשית את-משתיהם והשכרתים למען יעלזו וישנו שנת-עולם ולא יקיצו נאם יהוה : מ אורידם ככרים לטבוח כאילים עם -עתודים : מא איך נלכדה ששך ותתפש תהלת כל-הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים : מב עלה על-בבל הים בהמון גליו נכסתה : מג היו עריה לשמה ארץ ציה וערבה ארץ לא-ישב בהן כל-איש ולא-יעבר בהן בן-אדם : מד ופקדתי עלבל בבבל והצאתי את-בלעו מפיו ולא-ינהרו אליו עוד גוים גם-חומת בבל נפלה : מה צאו מתוכה עמי ומלטו איש את-נפשו מחרון אף-יהוה : מו ופן-ירך לבבכם ותיראו בשמועה הנשמעת בארץ ובא בשנה השמועה ואחריו בשנה השמועה וחמס בארץ משל על-משל : מז לכן הנה ימים באים ופקדתי על-פסילי בבל וכל-ארצה תבוש וכל-חלליה יפלו בתוכה : מח ורננו על-בבל שמים וארץ וכל אשר בהם כי מצפון יבוא-לה השודדים נאם -יהוה : מט גםבבל לנפל חללי ישראל גם-לבבל נפלו חללי כל-הארץ : נ פלטים מחרב הלכו אל-תעמדו זכרו מרחוק את-יהוה וירושלם תעלה על-לבבכם : נא בשנו כי-שמענו חרפה כמתה כלמה פנינו כי באו זרים על-מקדשי בית יהוה : נב לכן הנה-ימים באים נאם-יהוה ופקדתי עלפסיליה ובכל-ארצה יאנק חלל : נג כי-תעלה בבל השמים וכי תבצר מרום עזה מאתי יבאו שדדים לה נאם-יהוה : נד קול זעקה מבבל ושבר גדול מארץ כשדים : נה כי-שדד יהוה את-בבל ואבד ממנה קול גדול והמו גליהם כמים רבים נתן שאון קולם : נו כי -בא עליה על-בבל שודד ונלכדו גבוריה חתתה קשתותם כי אל גמלות יהוה שלם ישלם : נז והשכרתי שריה וחכמיה פחותיה וסגניה וגבוריה וישנו שנת-עולם ולא יקיצו נאם-המלך יהוה צבאות שמו : נח כה-אמר יהוה צבאות חמות בבל הרחבה ערער תתערער ושעריה הגבהים באש יצתו ויגעו עמים בדי-ריק ולאמים בדי-אש ויעפו : נט הדבר אשר-צוה ירמיהו הנביא אתשריה בן-נריה בן-מחסיה בלכתו את-צדקיהו מלך-יהודה בבל בשנת הרבעית למלכו ושריה שר מנוחה : ס ויכתב ירמיהו את כל-הרעה אשר-תבוא אל-בבל אל-ספר אחד את כלהדברים האלה הכתבים אל-בבל : סא ויאמר ירמיהו אל-שריה כבאך בבל וראית וקראת את כל-הדברים האלה : סב ואמרת יהוה אתה דברת אל-המקום הזה להכריתו לבלתי היותבו יושב למאדם ועד-בהמה כי-שממות עולם תהיה : סג והיה ככלתך לקרא את-המפר הזה
|
|
|