|
|
Page:510
את כל-הרעה אשר הבאתי על-ירושלם ועל כל-ערי יהודה והנם חרבה היום הזה ואין בהם יושב : ג מפני רעתם אשר עשו להכעסני ללכת לקחר לעבד לאלהים אחרים אשר לא ידעום המה אתם ואבתיכם : ד ואשלח אליכם את-כל-עבדי הנביאים השכים ושלח לאמר אל-נא תעשו את דבר-התעבה הזאת אשר שנאתי : ה ולא שמעו ולא-החו את-אזנם לשוב מרעתם לבלתי קחר לאלהים אחרים : ו ותתך חמתי ואפי ותבער בערי יהודה ובחצות ירושלם ותהיינה לחרבה לשממה כיום הזה : ז ועתה כה-אמר יהוה אלהי צבאות אלהי ישראל למה אתם עשים רעה גדולה אל-נפשתכם להכרית לכם איש-ואשה עולל ויונק מתוך יהודה לבלתי הותיר לכם שארית : ח להכעסני במעשי ידיכם לקחר לאלהים אחרים בארץ מצרים אשר-אתם באים לגור שם למען הכרית לכם ולמען היותכם לקללה ולחרפה בכל גויי הארץ : ט השכחתם את-רעות אבותיכם ואת-רעות מלכי יהודה ואת רעות נשיו ואת רעתכם ואת רעת נשיכם אשר עשו בארץ יהודה ובחצות ירושלם : י לא דכאו עד היום הזה ולא יראו ולא-הלכו בתורתי ובחקתי אשר-נתתי לפניכם ולפני אבותיכם : יא לכן כהאמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני שם פני בכם לרעה ולהכרית את-כל-יהודה : יב ולקחתי את-שארית יהודה אשר-שמו פניהם לבוא ארץ-מצרים לגור שם ותמו כל בארץ מצרים יפלו בחרב ברעב יתמו מקטן ועד-גדול בחרב וברעב ימתו והיו לאלה לשמה ולקללה ולחרפה : יג ופקדתי על היושבים בארץ מצרים כאשר פקדתי על-ירושלם בחרב ברעב ובדבר : יד ולא יהיה פליט ושריד לשארית יהודה הבאים לגור-שם בארץ מצרים ולשוב ארץ יהודה אשר-המה מנשאים את-נפשם לשוב לשבת שם כי לא-ישובו כי אםפלטים : טו ויענו את-ירמיהו כל-האנשים הידעים כי-מקחרות נשיהם לאלהים אחרים וכלהנשים העמדות קהל גדול וכל-העם הישבים בארץ-מצרים בפתרוס לאמר : טז הדבר אשר-דברת אלינו בשם יהוה איננו שמעים אליך : יז כי עשה נעשה את-כל-הדבר אשריצא מפינו לקחר למלכת השמים והמיך-לה נסכים כאשר עשינו אנחנו ואבתינו מלכינו ושרינו בערי יהודה ובחצות ירושלם ונשבע-לחם ונהיה טובים ורעה לא ראינו : יח ומן-אז חדלנו לקחר למלכת השמים והמך-לה נסכים חסרנו כל ובחרב וברעב תמנו : יט וכי-אנחנו מקחרים למלכת השמים ולהמך לה נסכים המבלעדי אנשינו עשינו לה כונים להעצבה והמך לה נסכים : כ ויאמר ירמיהו אל-כל-העם על-הגברים ועל-הנשים ועל-כל-העם הענים אתו דבר לאמר : כא הלוא את-הקחר אשר קחרתם בערי יהודה ובחצות ירושלם אתם ואבותיכם מלכיכם ושריכם ועם הארץ אתם זכר יהוה ותעלה על-לבו : כב ולא-יוכל יהוה עוד לשאת מפני רע מעלליכם מפני התועבת אשר עשיתם ותהי ארצכם לחרבה ולשמה
|
|
|