|
|
Page:499
פרק לד א הדבר אשר-היה אל-ירמיהו מאת יהוה ונבוכדראצר מלך-בבל וכל-חילו וכל-ממלכות ארץ ממשלת ידו וכל-העמים נלחמים על-ירושלם ועל-כל-עריה לאמר : ב כה-אמר יהוה אלהי ישראל הלך ואמרת אל-צדקיהו מלך יהודה ואמרת אליו כה אמר יהוה הנני נתן אתהעיר הזאת ביד מלך-בבל ושרפה באש : ג ואתה לא תמלט מידו כי תפש תתפש ובידו תנתן ועיניך את-עיני מלך-בבל תראינה ופיהו את-פיך ידבר ובבל תבוא : ד אך שמע דבר-יהוה צדקיהו מלך יהודה כה-אמר יהוה עליך לא תמות בחרב : ה בשלום תמות וכמשרפות אבותיך המלכים הראשנים אשר-היו לפניך כן ישרפו-לך והוי אדון יספדו-לך כי-דבר אני- החובה ועל כל-השלום אשר אנכי עשה לה : י כה אמר יהוה עוד ישמע במקום-הזה אשר אתם אמרים חרב הוא מאין אדם ומאין בהמה בערי יהודה ובחצות ירושלם הנשמות מאין אדם ומאין יושב ומאין בהמה : יא קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אמרים הודו את-יהוה צבאות כי-טוב יהוה כי-לעולם חסדו מבאים תודה בית יהוה כי-אשיב אתשבות-הארץ כבראשנה אמר יהוה : יב כה-אמר יהוה צבאות עוד יהיה במקום הזה החרב מאין-אדם ועד-בהמה ובכל-עריו נוה רעים מרבצים צאן : יג בערי ההר בערי השפלה ובערי הנגב ובארץ בנימן ובסביבי ירושלם ובערי יהודה עד תעברנה הצאן על-ידי מונה אמר יהוה : יד הנה ימים באים נאם-יהוה והקמתי את-הדבר החוב אשר דברתי אל-בית ישראל ועל-בית יהודה : טו בימים ההם ובעת ההיא אצמיח לדוד צמח צדקה ועשה משפט וצדקה בארץ : טז בימים ההם תושע יהודה וירושלם תשכון לבטח וזה אשר-יקרא-לה יהוה צדקנו : יז כי-כה אמר יהוה לא-יכרת לדוד איש ישב על-כמא בית-ישראל : יח ולכהנים הלוים לא-יכרת איש מלפני מעלה עולה ומקטיר מנחה ועשה-זבח כל-הימים : יט ויהי דבריהוה אל-ירמיהו לאמור : כ כה אמר יהוה אם-תפרו את-בריתי היום ואת-בריתי הלילה ולבלתי היות יומם-ולילה בעתם : כא גם-בריתי תפר את-דוד עבדי מהיות-לו בן מלך עלכסאו ואת-הלוים הכהנים משרתי : כב אשר לא-ימפר צבא השמים ולא ימד חול הים כן ארבה את-זרע דוד עבדי ואת-הלוים משרתי אתי : כג ויהי דבר-יהוה אל-ירמיהו לאמר : כד הלוא ראית מה-העם הזה דברו לאמר שתי המשפחות אשר בחר יהוה בהם וימאסם ואת-עמי ינאצון מהיות עוד גוי לפניהם : כה כה אמר יהוה אם-לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא-שמתי : כו גם-זרע יעקוב ודוד עבדי אמאס מקחת מזרעו משלים אל-זרע אברהם ישחק ויעקב כי-אשיב את-שבותם ורחמתים :
|
|
|