|
|
Page:494
פרק ל א הדבר אשר היה אל-ירמיהו מאת יהוה לאמר : ב כה-אמר יהוה אלהי ישראל לאמר כתב-לך את כל-הדברים אשר-דברתי אליך אל-ספר : ג כי הנה ימים באים נאם-יהוה ושבתי את-שבות עמי ישראל ויהודה אמר יהוה והשבתים אל-הארץ אשר נתתי לאבותם וירשוה : ד ואלה הדברים אשר דבר יהוה אל-ישראל ואל-יהודה : ה כי-כה אמר יהוה קול חרדה שמענו פחד ואין שלום : ו שאלו-נא וראו אם-ילד זכר מדוע ראיתי כל-גבר ידיו עלחלציו כיולדה ונהפכו כל-פנים לירקון : ז הוי כי גדול היום ההוא מאין כמהו ועת-צרה היא ליעקב וממנה יושע : ח והיה ביום ההוא נאם יהוה צבאות אשבר עלו מעל צוארך ומוסרותיך אנתק ולא-יעבדו-בו עוד זרים : ט ועבדו את יהוה אלהיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם : י ואתה אל-תירא עבדי יעקב נאם-יהוה ואל-תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת-זרעך מארץ שבים ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד : יא כי-אתך אני נאםיהוה להושיעך כי אעשה כלה בכל-הגוים אשר הפצותיך שם אך אתך לא-אעשה כלה וימרתיך למשפט ונקה לא אנקך : יב כי כה אמר יהוה אנוש לשברך נחלה מכתך : יג אין-דן דינך למזור רפאות תעלה אין לך : יד כל-מאהביך שכחוך אותך לא ידרשו כי מכת אויב הכיתיך מוסר אכזרי על רב עונך עצמו חחאתיך : טו מה-תזעק על-שברך אנוש מכאבך על רב עונך עצמו חחאתיך עשיתי אלה לך : טז לכן כל-אכליך יאכלו וכל-צריך כלם בשבי ילכו והיו שאסיך למשמה וכל-בזזיך אתן לבז : יז כי אעלה ארכה לך וממכותיך ארפאך נאם-יהוה כי נדחה קראו לך ציון היא דרש אין לה : יח כה אמר יהוה הנני-שב שבות אהלי ואל-שמעיהו הנחלמי תאמר לאמר : כה כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לאמר יען אשר אתה שלחת בשמכה ספרים אל-כל-העם אשר בירושלם ואל-צפניה בן-מעשיה הכהן ואל כל-הכהנים לאמר : כו יהוה נתנך כהן תחת יהוידע הכהן להיות פקדים בית יהוה לכל-איש משגע ומתנבא ונתתה אתו אל-המהפכת ואל-הצינק : כז ועתה למה לא גערת בירמיהו הענתתי המתנבא לכם : כח כי על-כן שלח אלינו בבל לאמר ארכה היא בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את-פריהן : כט ויקרא צפניה הכהן את-המפר הזה באזני ירמיהו הנביא : ל ויהי דבר-יהוה אל-ירמיהו לאמר : לא שלח על-כל-הגולה לאמר כה אמר יהוה אלשמעיה הנחלמי יען אשר נבא לכם שמעיה ואני לא שלחתיו ויבטח אתכם על-שקר : לב לכן כה-אמר יהוה הנני פקד על-שמעיה הנחלמי ועל-זרעו לא-יהיה לו איש יושב בתוךהעם הזה ולא-יראה בחוב אשר-אני עשה-לעמי נאם-יהוה כי-סרה דבר על-יהוה :
|
|
|