|
|
Page:489
במפר הזה אשר-נבא ירמיהו על-כל-הגוים : יד כי עבדו-בם גם-המה גוים רבים ומלכים גדולים ושלמתי להם כפעלם וכמעשה ידיהם : טו כי כה אמר יהוה אלהי ישראל אלי קח את-כוס היין החמה הזאת מידי והשקיתה אתו את-כל-הגוים אשר אנכי שלח אותך אליהם : טז ושתו והתגעשו והתהללו מפני החרב אשר אנכי שלח בינתם : יז ואקח את-הכוס מיד יהוה ואשקה את-כל-הגוים אשר-שלחני יהוה אליהם : יח את-ירושלם ואת-ערי יהודה ואת-מלכיה את-שריה לתת אתם לחרבה לשמה לשרקה ולקללה כיום הזה : יט את-פרעה מלך-מצרים ואת-עבדיו ואת-שריו ואת-כל-עמו : כ ואת כל-הערב ואת כל-מלכי ארץ העוץ ואת כל-מלכי ארץ פלשתים ואת-אשקלון ואת-עזה ואת-עקרון ואת שארית אשדוד : כא את-אדום ואת-מואב ואת-בני עמון : כב ואת כל-מלכי-צר ואת כל-מלכי צידון ואת מלכי האי אשר בעבר הים : כג ואת-דדן ואת-תימא ואת-בוז ואת כל-קצוצי פאה : כד ואת כלמלכי ערב ואת כל-מלכי הערב השכנים במדבר : כה ואת כל-מלכי זמרי ואת כל-מלכי עילם ואת כל-מלכי מדי : כו ואת כל-מלכי הצפון הקרבים והרחקים איש אל-אחיו ואת כלהממלכות הארץ אשר על-פני האדמה ומלך ששך ישתה אחריהם : כז ואמרת אליהם ס כהאמר יהוה צבאות אלהי ישראל שתו ושכרו וקיו ונפלו ולא תקומו מפני החרב אשר אנכי שלח ביניכם : כח והיה כי ימאנו לקחת-הכוס מידך לשתות ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות שתו תשתו : כט כי הנה בעיר אשר נקרא-שמי עליה אנכי מחל להרע ואתם הנקה תנקו לא תנקו כי חרב אני קרא על-כל-ישבי הארץ נאם יהוה צבאות : ל ואתה תנבא אליהם את כל-הדברים האלה ואמרת אליהם יהוה ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על-נוהו הידד כדרכים יענה אל כל-ישבי הארץ : לא בא שאון עד-קצה הארץ כי ריב ליהוה בגוים נשפט הוא לכל-בשר הרשעים נתנם לחרב נאם-יהוה : לב כה אמר יהוה צבאות הנה רעה יצאת מגוי אל-גוי וסער גדול יעור מירכתי-ארץ : לג והיו חללי יהוה ביום ההוא מקצה הארץ ועד-קצה הארץ לא ימפדו ולא יאספו ולא יקברו לדמן על-פני האדמה יהיו : לד הילילו הרעים וזעקו והתפלשו אדירי הצאן כי-מלאו ימיכם לטבוח ותפוצותיכם ונפלתם ככלי חמדה : לה ואבד מנוס מן-הרעים ופליטה מאדירי הצאן : לו קול צעקת הרעים ויללת אדירי הצאן כי-שדד יהוה את-מרעיתם : לז ונדמו נאות השלום מפני חרון אף-יהוה : לח עזב ככפיר סכו כי-היתה ארצם לשמה מפני חרון היונה ומפני חרון אפו :
|
|
|