|
|
Page:393
פרק ז א ויאמר אלישע שמעו דבר-יהוה כה אמר יהוה כעת מחר סאה-סלת בשקל וסאתים שערים בשקל בשער שמרון : ב ויען השליש אשר-למלך נשען על-ידו את-איש האלהים ויאמר הנה יהוה עשה ארבות בשמים היהיה הדבר הזה ויאמר הנכה ראה בעיניך ומשם לא תאכל : ג וארבעה אנשים היו מצרעים פתח השער ויאמרו איש אל-רעהו מה אנחנו ישבים פה עד-מתנו : ד אם-אמרנו נבוא העיר והרעב בעיר ומתנו שם ואם-ישבנו פה ומתנו ועתה לכו ונפלה אל-מחנה ארם אם-יחינו נחיה ואם-ימיתנו ומתנו : ה ויקומו בנשף לבוא אלמחנה ארם ויבאו עד-קצה מחנה ארם והנה אין-שם איש : ו ואדני השמיע את-מחנה ארם קול רכב קול סוס קול חיל גדול ויאמרו איש אל-אחיו הנה שכר-עלינו מלך ישראל אתמלכי החתים ואת-מלכי מצרים לבוא עלינו : ז ויקומו וינוסו בנשף ויעזבו את-אהליהם ואת-סוסיהם ואת-חמריהם המחנה כאשר-היא וינסו אל-נפשם : ח ויבאו המצרעים האלה עד-קצה המחנה ויבאו אל-אהל אחד ויאכלו וישתו וישאו משם כסף וזהב ובגדים וילכו ויטמנו וישבו ויבאו אל-אהל אחר וישאו משם וילכו ויטמנו : ט ויאמרו איש אל-רעהו לאכן אנחנו עשים היום הזה יום-בשרה הוא ואנחנו מחשים וחכינו עד-אור הבקר ומצאנו עוון אותם האכה אכה אבי : כב ויאמר לא תכם האשר שבית בחרבך ובקשתך אתה מכה שים לחם ומים לפניהם ויאכלו וישתו וילכו אל-אדניהם : כג ויכרה להם כרה גדולה ויאכלו וישתו וישלחם וילכו אל-אדניהם ולא-יספו עוד גדודי ארם לבוא בארץ ישראל : כד ויהי אחרי-כן ויקבץ בן-הדד מלך-ארם את-כל-מחנהו ויעל ויצר על-שמרון : כה ויהי רעב גדול בשמרון והנה צרים עליה עד היות ראש-חמור בשמנים כסף ורבע הקב דביונים בחמשהכסף : כו ויהי מלך ישראל עבר על-החמה ואשה צעקה אליו לאמר הושיעה אדני המלך : כז ויאמר אל-יושעך יהוה מאין אושיעך המן-הגרן או מן-היקב : כח ויאמר-לה המלך מה-לך ותאמר האשה הזאת אמרה אלי תני את-בנך ונאכלנו היום ואת-בני נאכל מחר : כט ונבשל את-בני ונאכלהו ואמר אליה ביום האחר תני את-בנך ונאכלנו ותחבא את-בנה : ל ויהי כשמע המלך את-דברי האשה ויקרע את-בגדיו והוא עבר על-החמה וירא העם והנה השק על-בשרו מבית : לא ויאמר כה-יעשה-לי אלהים וכה יוסף אם-יעמד ראש אלישע בן-שפט עליו היום : לב ואלישע ישב בביתו והזקנים ישבים אתו וישלח איש מלפניו בטרם יבא המלאך אליו והוא אמר אל-הזקנים ה ! איתם כי-שלח בן-המרצח הזה להסיר את-ראשי ראו כבא המלאך סגרו הדלת ולחצתם אתו בדלת הלוא קול רגלי אדניו אחריו : לג עודנו מדבר עמם והנה המלאך ירד אליו ויאמר הנה-זאת הרעה מאת יהוה מה-אוחיל ליהוה עוד :
|
|
|