|
|
Page:390
בעדו ותצא : כב ותקרא אל-אישה ותאמר שלחה נא לי אחד מן-הנערים ואחת האתנות וארוצה עד-איש האלהים ואשובה : כג ויאמר מדוע את הלכת אליו היום לא-חדש ולא שבת ותאמר שלום : כד ותחבש האתון ותאמר אל-נערה נהג ולך אל-תעצר-לי לרכב כי אם-אמרתי לך : כה ותלך ותבוא אל-איש האלהים אל-הר הכרמל ויהי כראות אישהאלהים אתה מנגד ויאמר אל-גיחזי נערו הנה השונמית הלז : כו עתה רוץ-נא לקראתה ואמר-לה השלום לך השלום לאישך השלום לילד ותאמר שלום : כז ותבא אל-איש האלהים אל-ההר ותחזק ברגליו ויגש גיחזי להדפה ויאמר איש האלהים הרפה-לה כי-נפשה מרה-לה ויהוה העלים ממני ולא הגיד לי : כח ותאמר השאלתי בן מאת אדני הלא אמרתי לא תשלה אתי : כט ויאמר לגיחזי חגר מתניך וקח משענתי בידך ולך כי-תמצא איש לא תברכנו וכי-יברכך איש לא תעננו ושמת משענתי על-פני הנער : ל ותאמר אם הנער חייהוה וחי-נפשך אם-אעזבך ויקם וילך אחריה : לא וגחזי עבר לפניהם וישם את-המשענת על-פני הנער ואין קול ואין קשב וישב לקראתו ויגד-לו לאמר לא הקיץ הנער : לב ויבא אלישע הביתה והנה הנער מת משכב על-מחתו : לג ויבא ויסגר הדלת בעד שניהם ויתפלל אל-יהוה : לד ויעל וישכב על-הילד וישם פיו על-פיו ועיניו על-עיניו וכפיו על-כפיו ויגהר עליו ויחם בשר הילד : לה וישב וילך בבית אחת הנה ואחת הנה ויעל ויגהר עליו ויזורר הנער עד-שבע פעמים ויפקח הנער את-עיניו : לו ויקרא אל-גיחזי ויאמר קרא אל-השנמית הזאת ויקראה ותבוא אליו ויאמר שאי בנך : לז ותבא ותפל על-רגליו ותשתחו ארצה ותשא את-בנה ותצא : לח ואלישע שב הגלגלה והרעב בארץ ובני הנביאים ישבים לפניו ויאמר לנערו שפת המיר הגדולה ובשל נזיד לבני הנביאים : לט ויצא אחד אל-השדה ללקט ארת וימצא גפן שדה וילקט ממנו פקעת שדה מלא בגדו ויבא ויפלח אל-סיר הנזיד כי-לא ידעו : מ ויצקו לאנשים לאכול ויהי כאכלם מהנזיד והמה צעקו ויאמרו מות במיר איש האלהים ולא יכלו לאכל : מא ויאמר וקחו-קמח וישלך אל-המיר ויאמר צק לעם ויאכלו ולא היה דבר רע במיר : מב ואיש בא מבעל שלשה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים-לחם שערים וכרמל בצקלנו ויאמר תן לעם ויאכלו : מג ויאמר משרתו מה אתן זה לפני מאה איש ויאמר תן לעם ויאכלו כי כה אמר יהוה אכל והותר : מד ויתן לפניהם ויאכלו ויותרו כדבר יהוה :
|
|
|