|
|
Page:372
פרק יד א בעת ההיא חלה אביה בן-ירבעם : ב ויאמר ירבעם לאשתו קומי נא והשתנית ולא ידעו כי-את אשת ירבעם והלכת שלה הנה-שם אחיה הנביא הוא-דבר עלי למלך על-העם הזה : ג ולקחת בידך עשרה לחם ונקדים ובקבק דבש ובאת אליו הוא יגיד לך מה-יהיה לנער : ד ותעש כן אשת ירבעם ותקם ותלך שלה ותבא בית אחיה ואחיהו לא-יכל לראות כי קמו עיניו משיבו : ה ויהוה אמר אל-אחיהו הנה אשת ירבעם באה לדרש דבר מעמך אל-בנה כיחלה הוא כזה וכזה תדבר אליה ויהי כבאה והיא מתנכרה : ו ויהי כשמע אחיהו את-קול רגליה באה בפתח ויאמר באי אשת ירבעם למה זה את מתנכרה ואנכי שלוח אליך קשה : ז לכי אמרי לירבעם כה-אמר יהוה אלהי ישראל יען אשר הרימתיך מתוך העם ואתנך נגיד על עמי ישראל : ח ואקרע את-הממלכה מבית דוד ואתנה לך ולא-היית כעבדי דוד אשר שמר מצותי ואשר-הלך אחרי בכל-לבבו לעשות רק הישר בעיני : ט ותרע לעשות מכל אשר-היו לפניך ותלך ותעשה-לך אלהים אחרים וממכות להכעיסני ואתי השלכת אחרי גוך : י לכן הנני מביא רעה אל-בית ירבעם והכרתי לירבעם משתין בקיר עצור ועזוב בישראל ובערתי אחרי בית-ירבעם כאשר יבער הגלל עד-תמו : יא המת לירבעם בעיר יאכלו הכלבים והמת בשדה יאכלו עוף השמים כי יהוה דבר : יב ואת קומי לכי לביתך עמד אצל הנבלה : כה והנה אנשים עברים ויראו את-הנבלה משלכת בדרך ואת-האריה עמד אצל הנבלה ויבאו וידברו בעיר אשר הנביא הזקן ישב בה : כו וישמע הנביא אשר השיבו מן-הדרך ויאמר איש האלהים הוא אשר מרה את-פי יהוה ויתנהו יהוה לאריה וישברהו וימתהו כדבר יהוה אשר דבר-לו : כז וידבר אל-בניו לאמר חבשו-לי את-החמור ויחבשו : כח וילך וימצא את-נבלתו משלכת בדרך וחמור והאריה עמדים אצל הנבלה לאאכל האריה את-הנבלה ולא שבר את-החמור : כט וישא הנביא את-נבלת איש-האלהים וינחהו אל-החמור וישיבהו ויבא אל-עיר הנביא הזקן לספד ולקברו : ל וינח את-נבלתו בקברו ויספדו עליו הוי אחי : לא ויהי אחרי קברו אתו ויאמר אל-בניו לאמר במותי וקברתם אתי בקבר אשר איש האלהים קבור בו אצל עצמתיו הניחו את-עצמתי : לב כי היה יהיה הדבר אשר קרא בדבר יהוה על-המזבח אשר בבית-אל ועל כל-בתי הבמות אשר בערי שמרון : לג אחר הדבר הזה לא-שב ירבעם מדרכו הרעה וישב ויעש מקצות העם כהני במות החפץ ימלא את-ידו ויהי כהני במות : לד ויהי בדבר הזה לחחאת בית ירבעם ולהכחיד ולהשמיד מעל פני האדמה :
|
|
|