|
|
Page:351
העם את-ישראל : ה ויעברו את-הירדן ויחנו בערוער ימין העיר אשר בתוך-הנחל הגד ואליעזר : ו ויבאו הגלעדה ואל-ארץ תחתים חדשי ויבאו דנה יען וסביב אל-צידון : ז ויבאו מבצר-צר וכל-ערי החוי והכנעני ויצאו אל-נגב יהודה באר שבע : ח וישטו בכל-הארץ ויבאו מקצה תשעה חדשים ועשרים יום ירושלם : ט ויתן יואב את-מספר מפקד-העם אלהמלך ותהי ישראל שמנה מאות אלף איש-חיל שלף חרב ואיש יהודה חמש-מאות אלף איש : י ויך לב-דוד אתו אחרי-כן ספר את-העם ס ויאמר דוד אל-יהוה חטאתי מאד אשר עשיתי ועתה יהוה העבר-נא את-עון עבדך כי נסכלתי מאד : יא ויקם דוד בבקר פ ודבריהוה היה אל-גד הנביא חזה דוד לאמר : יב הלוך ודברת אל-דוד כה אמר יהוה שלש אנכי נוטל עליך בחר-לך אחת-מהם ואעשה-לך : יג ויבא-גד אל-דוד ויגד-לו ויאמר לו התבוא לך שבע שנים רעב בארצך אם-שלשה חדשים נסך לפני-צריך והוא רדפך ואם-היות שלשת ימים דבר בארצך עתה דע וראה מה-אשיב שלחי דבר : יד ויאמר דוד אל-גד צר-לי מאד נפלה-נא ביד-יהוה כי-רבים רחמיו וביד-אדם אל-אפלה : טו ויתן יהוה דבר בישראל מהבקר ועד-עת מועד וימת מן-העם מדן ועד-באר שבע שבעים אלף איש : טז וישלח ידו המלאך ירושלם לשחתה וינחם יהוה אל-הרעה ויאמר למלאך המשחית בעם רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה היה עם-גרן הארונה היבסי : יז ויאמר דוד אל-יהוה בראתו את-המלאך המכה בעם ויאמר הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי ואלה הצאן מה עשו תהי נא ידך בי ובבית אבי : יח ויבא-גד אל-דוד ביום ההוא ויאמר לו עלה הקם ליהוה מזבח בגרן ארונה היבסי : יט ויעל דוד כדבר-גד כאשר צוה יהוה : כ וישקף ארונה וירא את-המלך ואתעבדיו עברים עליו ויצא ארונה וישתחו למלך אפיו ארצה : כא ויאמר ארונה מדוע בא אדני-המלך אל-עבדו ויאמר דוד לקנות מעמך את-הגרן לבנות מזבח ליהוה ותעצר המגפה מעל העם : כב ויאמר ארונה אל-דוד יקח ויעל אדני המלך החוב בעיניו ראה הבקר לעלה והמרגים וכלי הבקר לעצים : כג הכל נתן ארונה המלך למלך ס ויאמר ארונה אל-המלך יהוה אלהיך ירצך : כד ויאמר המלך אל-ארונה לא כי-קנו אקנה מאותך במחיר ולא אעלה ליהוה אלהי עלות חנם ויקן דוד את-הגרן ואת-הבקר בכסף שקלים חמשים : כה ויבן שם דוד מזבח ליהוה ויעל עלות ושלמים ויעתר יהוה לארץ ותעצר המגפה מעל ישראל :
|
|
|