|
|
Page:327
פלטיאל בן-ליש : טז וילך אתה אישה הלוך ובכה אחריה עד-בחרים ויאמר אליו אבנר לך שוב וישב : יז ודבר-אבנר היה עם-זקני ישראל לאמר גם-תמול גם-שלשם הייתם מבקשים את-דוד למלך עליכם : יח ועתה עשו כי יהוה אמר אל-דוד לאמר ביד דוד עבדי הושיע אתעמי ישראל מיד פלשתים ומיד כל-איביהם : יט וידבר גם אבנר באזני בנימין וילך גם-אבנר לדבר באזני דוד בחברון את כל-אשר-טוב בעיני ישראל ובעיני כל-בית בנימן : כ ויבא אבנר אל-דוד חברון ואתו עשרים אנשים ויעש דוד לאבנר ולאנשים אשר-אתו משתה : כא ויאמר אבנר אל-דוד אקומה ואלכה ואקבצה אל-אדני המלך את-כל-ישראל ויכרתו אתך ברית ומלכת בכל אשר-תאוה נפשך וישלח דוד את-אבנר וילך בשלום : כב והנה עבדי דוד ויואב בא מהגדוד ושלל רב עמם הביאו ואבנר איננו עם-דוד בחברון כי שלחו וילך בשלום : כג ויואב וכל-הצבא אשר-אתו באו ויגדו ליואב לאמר בא-אבנר בן-נר אל-המלך וישלחהו וילך בשלום : כד ויבא יואב אל-המלך ויאמר מה עשיתה הנה-בא אבנר אליך למה-זה שלחתו וילך הלוך : כה ידעת את-אבנר בן-נר כי לפתתך בא ולדעת את-מוצאך ואת-מובאך ולדעת את כל-אשר אתה עשה : כו ויצא יואב מעם דוד וישלח מלאכים אחרי אבנר וישבו אתו מבור המרה ודוד לא ידע : כז וישב אבנר חברון ויטהו יואב אל-תוך השער לדבר אתו בשלי ויכהו שם החמש וימת בדם עשה-אל אחיו : כח וישמע דוד מאחרי כן ויאמר נקי אנכי וממלכתי מעם יהוה עד-עולם מדמי אבנר בן-נר : כט יחלו על-ראש יואב ואל כל-בית אביו ואל-יכרת מבית יואב זב ומצרע ומחזיק בפלך ונפל בחרב וחסר-לחם : ל ויואב ואבישי אחיו הרגו לאבנר על אשר המית את-עשהאל אחיהם בגבעון במלחמה : לא ויאמר דוד אליואב ואל-כל-העם אשר-אתו קרעו בגדיכם וחגרו שקים וספדו לפני אבנר והמלך דוד הלך אחרי המחה : לב ויקברו את-אבנר בחברון וישא המלך את-קולו ויבך אל-קבר אבנר ויבכו כל-העם : לג ויקנן המלך אל-אבנר ויאמר הכמות נבל ימות אבנר : לד ידך לא-אסרות ורגליך לא-לנחשתים הגשו כנפול לפני בני-עולה נפלת ויספו כל-העם לבכות עליו : לה ויבא כל-העם להברות את-דוד לחם בעוד היום וישבע דוד לאמר כה יעשה-לי אלהים וכה יסיף כי אם-לפני בוא-השמש אטעם-לחם או כל-מאומה : לו וכל-העם הכירו וייטב בעיניהם ככל אשר עשה המלך בעיני כל-העם טוב : לז וידעו כל-העם וכל-ישראל ביום ההוא כי לא היתה מהמלך להמית את-אבנר בן-נר : לח ויאמר המלך אל-עבדיו הלוא תדעו כי-שר וגדול נפל היום הזה בישראל : לט ואנכי היום רך ומשוח מלך והאנשים האלה בני צרויה קשים ממני ישלם יהוה לעשה הרעה כרעתו :
|
|
|