|
|
Page:291
פרק ג א והנער שמואל משרת את-יהוה לפני עלי ודבר-יהוה היה יקר בימים ההם אין חזון נפרץ : ב ויהי ביום ההוא ועלי שכב במקומו ועיניו החלו כהות לא יוכל לראות : ג ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שכב בהיכל יהוה אשר-שם ארון אלהים : ד ויקרא יהוה אל-שמואל ויאמר הנני : ה וירץ אל-עלי ויאמר הנני כי-קראת לי ויאמר לא-קראתי שוב שכב וילך וישכב : ו ויסף יהוה קרא עוד שמואל ויקם שמואל וילך אל-עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויאמר לא-קראתי בני שוב שכב : ז ושמואל טרם ידע את-יהוה וטרם יגלה אליו דבר-יהוה : ח ויסף יהוה קרא-שמואל בשלשית ויקם וילך אל-עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויבן עלי כי יהוה קרא לנער : ט ויאמר עלי לשמואל לך שכב והיה אם-יקרא אליך ואמרת דבר יהוה כי שמע עבדך וילך שמואל וישכב במקומו : י ויבא יהוה ויתיצב ויקרא כפעם-בפעם שמואל שמואל ויאמר שמואל דבר כי שמע עבדך : יא ויאמר יהוה אל-שמואל הנה אנכי עשה דבר בישראל אשר כל-שמעו תצלינה שתי אזניו : יב ביום ההוא אקים אל-עלי את כל-אשר רעים מאת כל-העם אלה : כד אל בני כי לוא-טובה השמעה אשר אנכי שמע מעברים עםיהוה : כה אם-יחטא איש לאיש ופללו אלהים ואם ליהוה יחטא-איש מי יתפלל-לו ולא ישמעו לקול אביהם כי-חפץ יהוה להמיתם : כו והנער שמואל הלך וגדל וטוב גם עם-יהוה וגם עם-אנשים : כז ויבא איש-אלהים אל-עלי ויאמר אליו כה אמר יהוה הנגלה נגליתי אלבית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה : כח ובחר אתו מכל-שבטי ישראל לי לכהן לעלות על-מזבחי להקטיר קטרת לשאת אפוד לפני ואתנה לבית אביך את-כל-אשי בני ישראל : כט למה תבעטו בזבחי ובמנחתי אשר צויתי מעון ותכבד את-בניך ממני להבריאכם מראשית כל-מנחת ישראל לעמי : ל לכן נאם-יהוה אלהי ישראל אמור אמרתי ביתך ובית אביך יתהלכו לפני עד-עולם ועתה נאם-יהוה חלילה לי כי-מכבדי אכבד ובזי יקלו : לא הנה ימים באים וגדעתי את-זרעך ואת-זרע בית אביך מהיות זקן בביתך : לב והבטת צר מעון בכל אשר-ייטיב את-ישראל ולא-יהיה זקן בביתך כל-הימים : לג ואיש לא-אכרית לך מעם מזבחי לכלות את-עיניך ולאדיב את-נפשך וכל-מרבית ביתך ימותו אנשים : לד וזה-לך האות אשר יבא אל-שני בניך אל-חפני ופינחס ביום אחד ימותו שניהם : לה והקימתי לי כהן נאמן כאשר בלבבי ובנפשי יעשה ובניתי לו בית נאמן והתהלך לפני-משיחי כל-הימים : לו והיה כל-הנותר בביתך יבוא להשתחות לו לאגורת כסף וככר-לחם ואמר ספחני נא אלאחת הכהנות לאכל פת-לחם :
|
|
|