|
|
Page:286
בני בנימן לשמע בקול אחיהם בני-ישראל : יד ויאספו בני-בנימן מן-הערים הגבעתה לצאת למלחמה עם-בני ישראל : טו ויתפקדו בני בנימן ביום ההוא מהערים עשרים וששה אלף איש שלף חרב לבד מישבי הגבעה התפקדו שבע מאות איש בחור : טז מכל העם הזה שבע מאות איש בחור אחר יד-ימינו כל-זה קלע באבן אל-השערה ולא יחטא : יז ואיש ישראל התפקדו לבד מבנימן ארבע מאות אלף איש שלף חרב כל-זה איש מלחמה : יח ויקמו ויעלו בית-אל וישאלו באלהים ויאמרו בני ישראל מי יעלה-לנו בתחלה למלחמה עם-בני בנימן ויאמר יהוה יהודה בתחלה : יט ויקומו בני-ישראל בבקר ויחנו על-הגבעה : כ ויצא איש ישראל למלחמה עם-בנימן ויערכו אתם איש-ישראל מלחמה אל-הגבעה : כא ויצאו בניבנימן מן-הגבעה וישחיתו בישראל ביום ההוא שנים ועשרים אלף איש ארצה : כב ויתחזק העם איש ישראל ויספו לערך מלחמה במקום אשר-ערכו שם ביום הראשון : כג ויעלו בניישראל ויבכו לפני-יהוה עד-הערב וישאלו ביהוה לאמר האוסיף לגשת למלחמה עם-בני בנימן אחי ויאמר יהוה עלו אליו : כד ויקרבו בני-ישראל אל-בני בנימן ביום השני : כה ויצא בנימן לקראתם מן-הגבעה ביום השני וישחיתו בבני ישראל עוד שמנת עשר אלף איש ארצה כל-אלה שלפי חרב : כו ויעלו כל-בני ישראל וכל-העם ויבאו בית-אל ויבכו וישבו שם לפני יהוה ויצומו ביום-ההוא עד-הערב ויעלו עלות ושלמים לפני יהוה : כז וישאלו בני-ישראל ביהוה ושם ארון ברית האלהים בימים ההם : כח ופינחס בן-אלעזר בן-אהרן עמד לפניו בימים ההם לאמר האוסף עוד לצאת למלחמה עם-בני-בנימן אחי אם-אחדל ויאמר יהוה עלו כי מחר אתננו בידך : כט וישם ישראל ארבים אל-הגבעה סביב : ל ויעלו בני-ישראל אל-בני בנימן ביום השלישי ויערכו אל-הגבעה כפעם בפעם : לא ויצאו בניבנימן לקראת העם הנתקו מן-העיר ויחלו להכות מהעם חללים כפעם בפעם במסלות אשר אחת עלה בית-אל ואחת גבעתה בשדה כשלשים איש בישראל : לב ויאמרו בני בנימן נגפים הם לפנינו כבראשנה ובני ישראל אמרו ננוסה ונתקנהו מן-העיר אל-המסלות : לג וכל איש ישראל קמו ממקומו ויערכו בבעל תמר וארב ישראל מגיח ממקמו ממערה-גבע : לד ויבאו מנגד לגבעה עשרת אלפים איש בחור מכל-ישראל והמלחמה כבדה והם לא ידעו כי-נגעת עליהם הרעה : לה ויגף יהוה את-בנימן לפני ישראל וישחיתו בני ישראל בבנימן ביום ההוא עשרים וחמשה אלף ומאה איש כל-אלה שלף חרב : לו ויראו בני-בנימן כי נגפו ויתנו איש-ישראל מקום לבנימן כי בטחו אל-הארב אשר שמו אל-הגבעה : לז והארב החישו ויפשטו אל-הגבעה וימשך הארב ויך את-כל-העיר לפי-חרב : לח והמועד היה לאיש ישראל עם-הארב הרב להעלותם משאת העשן מן-העיר : לט ויהפך איש-ישראל במלחמה
|
|
|