|
|
Page:285
פרק כ א ויצאו כל-בני ישראל ותקהל העדה כאיש אחד למדן ועד-באר שבע וארץ הגלעד אליהוה המצפה : ב ויתיצבו פנות כל-העם כל שבטי ישראל בקהל עם האלהים ארבע מאות אלף איש רגלי שלף חרב : ג וישמעו בני בנימן כי-עלו בני-ישראל המצפה ויאמרו בני ישראל דברו איכה נהיתה הרעה הזאת : ד ויען האיש הלוי איש האשה הנרצחה ויאמר הגבעתה אשר לבנימן באתי אני ופילגשי ללון : ה ויקמו עלי בעלי הגבעה ויסבו עלי אתהבית לילה אותי דמו להרג ואת-פילגשי ענו ותמת : ו ואחז בפילגשי ואנתחה ואשלחה בכל-שדה נחלת ישראל כי עשו זמה ונבלה בישראל : ז הנה כלכם בני ישראל הבו לכם דבר ועצה הלם : ח ויקם כל-העם כאיש אחד לאמר לא נלך איש לאהלו ולא נסור איש לביתו : ט ועתה זה הדבר אשר נעשה לגבעה עליה בגורל : י ולקחנו עשרה אנשים למאה לכל שבטי ישראל ומאה לאלף ואלף לרבבה לקחת צדה לעם לעשות לבואם לגבע בנימן ככל-הנבלה אשר עשה בישראל : יא ויאסף כל-איש ישראל אל-העיר כאיש אחד חברים : יב וישלחו שבטי ישראל אנשים בכל-שבטי בנימן לאמר מה הרעה הזאת אשר נהיתה בכם : יג ועתה תנו את-האנשים בני-בליעל אשר בגבעה ונמיתם ונבערה רעה מישראל ולא אבו האיש הזקן שלום לך רק כל-מחסורך עלי רק ברחוב אל-תלן : כא ויביאהו לביתו ויבל לחמורים וירחצו רגליהם ויאכלו וישתו : כב המה מיטיבים את-לבם והנה אנשי העיר אנשי בני-בליעל נסבו את-הבית מתדפקים על-הדלת ויאמרו אל-האיש בעל הבית הזקן לאמר הוצא את-האיש אשר-בא אל-ביתך ונדענו : כג ויצא אליהם האיש בעל הבית ויאמר אלהם אל-אחי אל-תרעו נא אחרי אשר-בא האיש הזה אל-ביתי אל-תעשו את-הנבלה הזאת : כד הנה בתי הבתולה ופילגשהו אוציאה-נא אותם וענו אותם ועשו להם החוב בעיניכם ולאיש הזה לא תעשו דבר הנבלה הזאת : כה ולא-אבו האנשים לשמע לו ויחזק האיש בפילגשו ויצא אליהם החוץ וידעו אותה ויתעללו-בה כל-הלילה עד-הבקר וישלחוה כעלות השחר : כו ותבא האשה לפנות הבקר ותפל פתח בית-האיש אשר-אדוניה שם עד-האור : כז ויקם אדניה בבקר ויפתח דלתות הבית ויצא ללכת לדרכו והנה האשה פילגשו נפלת פתח הבית וידיה על-המף : כח ויאמר אליה קומי ונלכה ואין ענה ויקחה על-החמור ויקם האיש וילך למקמו : כט ויבא אל-ביתו ויקח את-המאכלת ויחזק בפילגשו וינתחה לעצמיה לשנים עשר נתחים וישלחה בכל גבול ישראל : ל והיה כל-הראה ואמר לא-נהיתה ולא-נראתה כזאת למיום עלות בני-ישראל מארץ מצרים עד היום הזה שימו-לכם עליה עצו ודברו :
|
|
|