|
|
Page:269
אמר יהוה אלהי ישראל אנכי העליתי אתכם ממצרים ואציא אתכם מבית עבדים : ט ואצל אתכם מיד מצרים ומיד כל-לחציכם ואגרש אותם מפניכם ואתנה לכם את-ארצם : י ואמרה לכם אני יהוה אלהיכם לא תיראו את-אלהי האמרי אשר אתם יושבים בארצם ולא שמעתם בקולי : יא ויבא מלאך יהוה וישב תחת האלה אשר בעפרה אשר ליואש אבי העזרי וגדעון בנו חבט חחים בגת להניס מפני מדין : יב וירא אליו מלאך יהוה ויאמר אליו יהוה עמך גבור החיל : יג ויאמר אליו גדעון בי אדני ויש יהוה עמנו ולמה מצאתנו כל-זאת ואיה כלנפלאתיו אשר ספרו-לנו אבותינו לאמר הלא ממצרים העלנו יהוה ועתה נטשנו יהוה ויתננו בכף-מדין : יד ויפן אליו יהוה ויאמר לך בכחך זה והושעת את-ישראל מכף מדין הלא שלחתיך : טו ויאמר אליו בי אדני במה אושיע את-ישראל הנה אלפי הדל במנשה ואנכי הצעיר בבית אבי : טז ויאמר אליו יהוה כי אהיה עמך והכית את-מדין כאיש אחד : יז ויאמר אליו אם-נא מצאתי חן בעיניך ועשית לי אות שאתה מדבר עמי : יח אל-נא תמש מזה עד-באי אליך והצאתי את-מנחתי והנחתי לפניך ויאמר אנכי אשב עד שובך : יט וגדעון בא ויעש גדי-עזים ואיפת-קמח מצות הבשר שם במל והמרק שם בפרור ויוצא אליו אלתחת האלה ויגש : כ ויאמר אליו מלאך האלהים קח את-הבשר ואת-המצות והנח אל-המלע הלז ואת-המרק שפוך ויעש כן : כא וישלח מלאך יהוה את-קצה המשענת אשר בידו ויגע בבשר ובמצות ותעל האש מן-הצור ותאכל את-הבשר ואת-המצות ומלאך יהוה הלך מעיניו : כב וירא גדעון כי-מלאך יהוה הוא ס ויאמר גדעון אהה אדני יהוה כי-על-כן ראיתי מלאך יהוה פנים אל-פנים : כג ויאמר לו יהוה שלום לך אל-תירא לא תמות : כד ויבן שם גדעון מזבח ליהוה ויקרא-לו יהוה שלום עד היום הזה עודנו בעפרת אבי העזרי : כה ויהי בלילה ההוא ויאמר לו יהוה קח את-פר-השור אשר לאביך ופר השני שבע שנים והרסת את-מזבח הבעל אשר לאביך ואת-האשרה אשר-עליו תכרת : כו ובנית מזבח ליהוה אלהיך על ראש המעוז הזה במערכה ולקחת את-הפר השני והעלית עולה בעצי האשרה אשר תכרת : כז ויקח גדעון עשרה אנשים מעבדיו ויעש כאשר דבר אליו יהוה ויהי כאשר ירא את-בית אביו ואת-אנשי העיר מעשות יומם ויעש לילה : כח וישכימו אנשי העיר בבקר והנה נתץ מזבח הבעל והאשרה אשר-עליו כרתה ואת הפר השני העלה על-המזבח הבנוי : כט ויאמרו איש אל-רעהו מי עשה הדבר הזה וידרשו ויבקשו ויאמרו גדעון בן-יואש עשה הדבר הזה : ל ויאמרו אנשי העיר אל-יואש הוצא את-בנך וימת כי נתץ את-מזבח הבעל וכי כרת האשרה אשר-עליו : לא ויאמר יואש לכל אשר-עמדו עליו האתם תריבון לבעל אםאתם תושיעון אותו אשר יריב לו יומת עד-הבקר אם-אלהים הוא ירב לו כי נתץ את-
|
|
|