|
|
Page:256
פרק כ א וידבר יהוה אל-יהושע לאמר : ב דבר אל-בני ישראל לאמר תנו לכם את-ערי המקלט אשר-דברתי אליכם ביד-משה : ג לנוס שמה רוצח מכה-נפש בשגגה בבלי-דעת והיו לכם למקלט מגאל הדם : ד ונס אל-אחת מהערים האלה ועמד פתח שער העיר ודבר באזני זקני העיר-ההיא את-דבריו ואספו אתו העירה אליהם ונתנו-לו מקום וישב עמם : ה וכי ירדף גאל הדם אחריו ולא-יסגרו את-הרצח בידו כי בבלי-דעת הכה את-רעהו ולא-שנא הוא לו מתמול שלשום : ו וישב בעיר ההיא עד-עמדו לפני העדה למשפט עד-מות הכהן הגדול אשר יהיה בימים ההם אז ישוב הרוצח ובא אל-עירו ואל-ביתו אל-העיר אשר-נס משם : ז ויקדשו את-קדש בגליל בהר נפתלי ואת-שכם בהר אפרים ואת-קרית ארבע היא חברון בהר יהודה : ח ומעבר לירדן יריחו מזרחה נתנו את-בצר במדבר במישר ממחה ראובן ואתראמת בגלעד ממחה-גד ואת-גולן בבשן ממחה מנשה : ט אלה היו ערי המועדה לכל בני ישראל ולגר הגר בתוכם לנוס שמה כל-מכה-נפש בשגגה ולא ימות ביד גאל הדם עד-עמדו לפני העדה : לה וערי מבצר הצדים צר וחמת רקת וכנרת : לו ואדמה והרמה וחצור : לז וקדש ואדרעי ועין חצור : לח ויראון ומגדל-אל חרם ובית-ענת ובית שמש ערים תשע-עשרה וחצריהן : לט זאת נחלת מחה בני-נפתלי למשפחתם הערים וחצריהן : מ למחה בני-דן למשפחתם יצא הגורל השביעי : מא ויהי גבול נחלתם צרעה ואשתאול ועיר שמש : מב ושעלבין ואילון ויתלה : מג ואילון ותמנתה ועקרון : מד ואלתקה וגבתון ובעלת : מה ויהד ובני-ברק וגתרמון : מו ומי הירקון והרקון עם-הגבול מול יפו : מז ויצא גבול-בני-דן מהם ויעלו בני-דן וילחמו עם-לשם וילכדו אותה ויכו אותה לפי-חרב וירשו אותה וישבו בה ויקראו ללשם דן כשם דן אביהם : מח זאת נחלת מחה בני-דן למשפחתם הערים האלה וחצריהן : מט ויכלו לנחל-את-הארץ לגבולתיה ויתנו בני-ישראל נחלה ליהושע בן-נון בתוכם : נ על-פי יהוה נתנו לו את-העיר אשר שאל את-תמנת-סרח בהר אפרים ויבנה את-העיר וישב בה : נא אלה הנחלת אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן-נון וראשי האבות למחות בני-ישראל בגורל בשלה לפני יהוה פתח אהל מועד ויכלו מחלק את-הארץ :
|
|
|