|
|
Page:199
פרק ב א ונפן ונמע המדברה דרך ים-סוף כאשר דבר יהוה אלי ונסב את-הר-שעיר ימים רבים : ב ויאמר יהוה אלי לאמר : ג רב-לכם סב את-ההר הזה פנו לכם צפנה : ד ואת-העם צו לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני-עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד : ה אל- וישבו אתנו דבר את-הדרך אשר נעלה-בה ואת הערים אשר נבא אליהן : כג וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט : כד ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד-נחל אשכל וירגלו אתה : כה ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר-יהוה אלהינו נתן לנו : כו ולא אביתם לעלת ותמרו את-פי יהוה אלהיכם : כז ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו : כח אנה אנחנו עלים אחינו הממו את-לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו ערים גדלת ובצורת בשמים וגם-בני ענקים ראינו שם : כט ואמר אלכם לא-תערצון ולאתיראון מהם : ל יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם : לא ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא-איש אתבנו בכל-הדרך אשר הלכתם עד-באכם עד-המקום הזה : לב ובדבר הזה אינכם מאמינם ביהוה אלהיכם : לג ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנתכם באש לילה לראתכם בדרך אשר תלכו-בה ובענן יומם : לד וישמע יהוה את-קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר : לה אם-יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ החובה אשר נשבעתי לתת לאבתיכם : לו זולתי כלב בן-יפנה הוא יראנה ולו-אתן את-הארץ אשר דרך-בה ולבניו יען אשר מלא אחרי יהוה : לז גם-בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם-אתה לא-תבא שם : לח יהושע בן-נון העמד לפניך הוא יבא שמה אתו חזק כי-הוא ינחלנה את-ישראל : לט וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה ובניכם אשר לא-ידעו היום טוב ורע המה יבאו שמה ולהם אתננה והם יירשוה : מ ואתם פנו לכם וסעו המדברה דרך ים-סוף : מא ותענו ותאמרו אלי חטאנו ליהוה אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר-צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את-כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה : מב ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו ולא תלחמו כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם : מג ואדבר אליכם ולא שמעתם ותמרו את-פי יהוה ותזדו ותעלו ההרה : מד ויצא האמרי הישב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדברים ויכתו אתכם בשעיר עד-חרמה : מה ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא-שמע יהוה בקלכם ולא האזין אליכם : מו ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם :
|
|
|