|
|
Page:173
פרק טז א ויקח קרח בן-יצהר בן-קהת בן-לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן-פלת בני ראובן : ב ויקמו לפני משה ואנשים מבני-ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי-שם : ג ויקהלו על-משה ועל-אהרן ויאמרו אלהם רב-לכם כי כל-העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על-קהל יהוה : ד וישמע משה ויפל על-פניו : ה וידבר אל-קרח ואל-כלעדתו לאמר בקר וידע יהוה את-אשר-לו ואת-הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר-בו יקריב אליו : ו זאת עשו קחו-לכם מחתות קרח וכל-עדתו : ז ותנו-בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר-יבחר יהוה הוא הקדוש רב-לכם בני לוי : ח ויאמר משה אל-קרח שמעו-נא בני לוי : ט המעט מכם כי-הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את-עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם : י ויקרב אתך ואת-כל-אחיך בני-לוי אתך ובקשתם גם-כהנה : יא לכן אתה וכל-עדתך הנעדים על-יהוה ואהרן מה-הוא כי תלינו עליו : יב וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה : יג המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי-תשתרר על-שגגתם : כו ונסלח לכל-עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל-העם בשגגה : כז ואם-נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת-שנתה לחחאת : כח וכפר הכהן על-הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו : כט האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה : ל והנפש אשר-תעשה ביד רמה מן-האזרח ומן-הגר את-יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה : לא כי דבר-יהוה בזה ואתמצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה : לב ויהיו בני-ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת : לג ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל-משה ואל-אהרן ואל כל-העדה : לד ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה-יעשה לו : לה ויאמר יהוה אל-משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל-העדה מחוץ למחנה : לו ויציאו אתו כל-העדה אלמחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את-משה : לז ויאמר יהוה אל-משה לאמר : לח דבר אל-בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על-כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על-ציצת הכנף פתיל תכלת : לט והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את-כל-מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר-אתם זנים אחריהם : מ למען תזכרו ועשיתם את-כל-מצותי והייתם קדשים לאלהיכם : מא אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם :
|
|
|