|
|
Page:128
פרק ז א וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא : ב במקום אשר ישחטו את-העלה ישחטו אתהאשם ואת-דמו יזרק על-המזבח סביב : ג ואת-כל-חלבו יקריב ממנו את האליה ואת-החלב המכמה את-הקרב : ד ואת שתי הכלית ואת-החלב אשר עליהן אשר על-הכסלים ואתהיתרת על-הכבד על-הכלית יסירנה : ה והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא : ו כל-זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא : ז כחחאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר-בו לו יהיה : ח והכהן המקריב את-עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה : ט וכל-מנחה אשר תאפה בתנור וכל-נעשה במרחשת ועל-מחבת לכהן המקריב אתה לו תהיה : י וכל-מנחה בלולה-בשמן וחרבה לכל-בני אהרן תהיה איש כאחיו : יא וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה : יב אם על-תודה יקריבנו והקריב על-זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן : יג על-חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על-זבח תודת שלמיו : יד והקריב ממנו אחד מכל-קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את-דם השלמים לו יהיה : טו ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא-יניח ממנו עד-בקר : טז ואם-נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את-זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל : יז והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף : יח ואם האכל יאכל מבשר-זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא : יט והבשר אשר-יגע בכל-טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל-טהור יאכל בשר : כ והנפש אשר-תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה : כא ונפש כי-תגע בכל-טמא בטמאת בשמן תעשה מרבכת תביאנה תפיני מנחת פתים תקריב ריח-ניחח ליהוה : טו והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אתה חק-עולם ליהוה כליל תקטר : טז וכל-מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל : יז וידבר יהוה אל-משה לאמר : יח דבר אל-אהרן ואל-בניו לאמר זאת תורת החחאת במקום אשר תשחט העלה תשחט החחאת לפני יהוה קדש קדשים הוא : יט הכהן המחחא אתה יאכלנה במקום קדש תאכל בחצר אהל מועד : כ כל אשר-יגע בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה על-הבגד אשר יזה עליה תכבס במקום קדש : כא וכלי-חרש אשר תבשלבו ישבר ואם-בכלי נחשת בשלה ומרק ושחף במים : כב כל-זכר בכהנים יאכל אתה קדש קדשים הוא : כג וכל-חחאת אשר יובא מדמה אל-אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף :
|
|
|