|
Page:111
פרק לב א וירא העם כי-בשש משה לרדת מן-ההר ויקהל העם על-אהרן ויאמרו אליו קום עשה-לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי-זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה-היה לו : ב ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי : ג ויתפרקו כל-העם את-נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל-אהרן : ד ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל ממכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים : ה וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר : ו וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק : ז וידבר יהוה אל-משה לך-רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים : ח סרו מהר מן-הדרך אשר צויתם עשו להם עגל ממכה וישתחוו-לו ויזבחו-לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים : ט ויאמר יהוה אל-משה ראיתי את-העם הזה והנה עם-קשה-ערף הוא : י ועתה הניחה לי ויחר-אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול : יא ויחל משה את-פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה : יב למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על-הרעה לעמך : יג זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את-זרעכם ככוכבי השמים וכל-הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו כל-אשר צויתך : ז את אהל מועד ואת-הארן לעדת ואת-הכפרת אשר עליו ואת כל-כלי האהל : ח ואת-השלחן ואת-כליו ואת-המנרה החהרה ואת-כל-כליה ואת מזבח הקטרת : ט ואת-מזבח העלה ואת-כל-כליו ואת-הכיור ואת-כנו : י ואת בגדי השרד ואת-בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת-בגדי בניו לכהן : יא ואת שמן המשחה ואת-קטרת הממים לקדש ככל אשר-צויתך יעשו : יב ויאמר יהוה אל-משה לאמר : יג ואתה דבר אל-בני ישראל לאמר אך את-שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני יהוה מקדשכם : יד ושמרתם את-השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת כי כל-העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה : טו ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה כל-העשה מלאכה ביום השבת מות יומת : טז ושמרו בני-ישראל את-השבת לעשות את-השבת לדרתם ברית עולם : יז ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם כי-ששת ימים עשה יהוה את-השמים ואת-הארץ וביום השביעי שבת וינפש : יח ויתן אל-משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לחת העדת לחת אבן כתבים באצבע אלהים :
|