|
|
Page:95
עלינו תלנתיכם כי על-יהוה : ט ויאמר משה אל-אהרן אמר אל-כל-עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם : י ויהי כדבר אהרן אל-כל-עדת בני-ישראל ויפנו אלהמדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן : יא וידבר יהוה אל-משה לאמר : יב שמעתי את-תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו-לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם : יג ויהי בערב ותעל השלו ותכס את-המחנה ובבקר היתה שכבת החל סביב למחנה : יד ותעל שכבת החל והנה על-פני המדבר דק מחספס דק ככפר על-הארץ : טו ויראו בני-ישראל ויאמרו איש אל-אחיו מן הוא כי לא ידעו מה-הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה : טז זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו : יז ויעשו-כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט : יח וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי-אכלו לקטו : יט ויאמר משה אלהם איש אל-יותר ממנו עד-בקר : כ ולא-שמעו אל-משה ויותרו אנשים ממנו עד-בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה : כא וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס : כב ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל-נשיאי העדה ויגידו למשה : כג ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבתקדש ליהוה מחר את אשר-תאפו אפו ואת אשר-תבשלו בשלו ואת כל-העדף הניחו לכם למשמרת עד-הבקר : כד ויניחו אתו עד-הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא-היתה בו : כה ויאמר משה אכלהו היום כי-שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה : כו ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה-בו : כז ויהי ביום השביעי יצאו מן-העם ללקט ולא מצאו : כח ויאמר יהוה אל-משה עד-אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי : כט ראו כייהוה נתן לכם השבת על-כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל-יצא איש ממקמו ביום השביעי : ל וישבתו העם ביום השבעי : לא ויקראו בית-ישראל את-שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש : לב ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו את-הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים : לג ויאמר משה אל-אהרן קח צנצנת אחת ותן-שמה מלא-העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם : לד כאשר צוה יהוה אל-משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת : לה ובני ישראל אכלו את-המן ארבעים שנה עד-באם אל-ארץ נושבת את-המן אכלו עד-באם אל-קצה ארץ כנען : לו והעמר עשרית האיפה הוא :
|
|
|