sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:12

מחקר הספרות והביקורת נחשבים בדרך כלל למרכיבים שמלווים את החיים הספרותיים , כמכלול של דעות , לעתים פרוגרמות , כאופן מחשבה על הספרות או כפירושים , הערכות ועדויות שמתגלמים בצורות שונות - אבל לא ליצירה העומדת לעצמה , חי הנושא את עצמו . וגם יש מי שסבור כי העיסוק באובייקט כל כך מורכב ולעתים כל כך לא שקוף כמו היצירה הספרותית יפה לו לשון ששואפת לשקיפות ולמושגיות כדי להיטיב לראות את מושא העיון , ולא להיות טקסט הנושא ערכים משל עצמו . במילים אחרות , אופן הדיבור על הספרות הוא ערך משני , והשירות ליצירה או לסוגיה הוא העיקר . והנה מפעלו המחקרי והביקורתי של מירון כמו מערער תפיסה זו . הקורא בכתביו אינו יכול להתעלם מן החשיבות הראשונה במעלה שיש גם לאופן שבו הוא דן בספרות , ובמונחי הרטוריקה הקלסית , ל'דקורום' של הדברים . כל זאת בלי לוותר כמלוא הנימה על השקיפות והבהירות שיש בדבריו . אם כשהוא עוסק בפרשנות החותרת אל עומק היצירות הנדונות ואם בעיסוקו בתופעות דיאכרוניות העוקבות אחרי התהליך ההיסטורי ספרותי , דבריו מעמידים טקסט בעל צביון אישי המעוצב על פי כללים שלו , טקסט שיש בו - כדין המסה - מחד פעמיות הביטוי ומסמני מבנה הדמיון האינדיבי דואלי . פול ואלרי אומר באחד המקומות כי 'קלסיקון הוא סופר שבקרבו שוכן מבקר , שמשתף אתו פעולה באורח הדוק . ' על מירון הייתי אומר שהוא חוקר שבקרבו שוכן סופר שמשתף אתו פעולה באורח הדוק . עיוני הספרות שלו מכוונים כמובן אל מה שמחוצה להם ( היוצר , היצירה , הזרם הספרותי , הסוג הספרותי וכי , ( ' ובד בבד מכוונים העיונים הללו אל עצמם ואל מה שהוא כמדומה מעיקרי ה'שיח' הספרותי העיוני : הסטרוקטורה של הטיעון , הגיונו הפנימי , אבל נלווים להם - ודבר זה אינו מובן מאליו בדורנו - ערכים אסתטיים והגותיים . מבחינה זו ראויים כתביו של מירון להתבוננות כתופעה ספרותית , עשירה וייחודית , אשר למרות ההוקרה שרבים רוחשים לה , עדיין לא זכתה לבדיקה . אותם ערכים אסתטיים תרבותיים שהוזכרו לעיל באים אצל מירון לידי ביטוי הן במרקם של הטקסט , מה שנקרא הטקסטורה , הן במבנה , מה שנקרא הסטרוקטורה . תחילה נאמר מילים אחדות על הסטרוקטורה ; כל אחד ממחקריו המקיפים של מירון הוא מבנה אינטלקטואלי מחושב עד דק השומר על איזון בין חלקיו השונים : הצגת היוצר או הנושא , בדיקה ביקורתית של מעמדו בתהליך הספרותי ההיסטורי וכל מה שהתרקם סביבם , ואחר כך פיתוח הטיעון של מירון . פיתוח הטיעון , הרחבתו , העמקתו והווריאציות סביבו הם - בשבילי על כל פנים - מקור לחוויה אסתטית . באנלוגיה מתחום המוסיקה הקרוב כל כך ללבו אפשר לאפיין את דמיונו המחקרי של מירון לדמיון הנוטה אל הכתיבה הסימפונית , הווה אומר מבנה מתוכנן , מימוש של איזו תבנית מוסיקלית שפרטיה קשורים זה לזה ונובעים זה מזה , מבנה סימפוני שבו כל חלק מעובד לפרטיו , אבל זוכה למלוא המשמעות רק על רקע היצירה כולה . זאת לעומת הסוויטה , שבה הופעת הקטעים השונים זה אחר זה לא תמיד כפופה לאיזה סדר מאורגן ומחושב , אלא היא יכולה להיות גם חופשית ורופפת . ביריעה הסימפונית או הפנורמית הזאת משולבים המבט מן המרחק או מן הגובה , מבט שרואה את התמונה כולה , עם המבט מקרוב , המוציא מן התמונה קטע אחד ומתבונן בו

מוסד ביאליק


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help