|
|
Page:4
היותן בנות אדם . ואכן , נשות היישוב האזרחיות , וכן נשות עין חרוד , נרתעו מזיהויין עם הסופרז'יסטיות ברחבי העולם , שהעלו על נס את ההכרה בזכויות הטבעיות של נשים כגברים , ואת תביעותיהן לשוויון ביססו על רצונן למלא את חובתן לאומה . בעת ההיא זהותן הלאומית של נשות היישוב גברה על זהותן המגדרית . כותרתו של השער השני היא אימהות ומדיקליזציה – נושא שזוכה בקובץ להארות חדשות . במסורת היהודית כידוע נתפסה האם היהודייה כאחראית לביתה הפרטי , לילדיה ולאומה , ומכאן שגם לצמיחתה ולשעתוק שלה . בשנות היישוב , לנוכח הישגי הרפואה ותפיסות ההיגיינה שפרחו במערב בשלהי המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים , עוצבו ההיבטים המסורתיים של האימהות מחדש . אימהות נתפסו מעל לכול כאימהות האומה , ומתוקף כך כאחראיות על שמירת בריאותה של האומה בכלל ועל בריאות ילדיה בפרט . לעיון בחדירתן של תפיסות מערביות אלה אל ההוויה היישובית יש משמעות רבה : בדרך כלל הציגה ההיסטוריוגרפיה את היישוב היהודי בארץ כישות נבדלת , ואולם המחקר המגדרי המובא בקובץ זה מציע תפיסה היסטורית חדשה הבוחנת את היישוב העברי בארץ כרכיב אינטגרלי של ההיסטוריה העולמית . הטענה כי ' בירור גבולות הלאום הותווה באמצעות הגדרת נורמות ופרקטיקות של התנהגות מינית ומשפחתית' מתבררת במאמרי שער זה במגוון אופנים . שחלב סטולר ליס ושפרה שורץ מציגות את ד"ר מרים אהרונובה , רופאת הנשים ששירתה עשרות שנים את נשות תל אביב וכונתה ' כוהנת בהיכל הרפואה . ' ד"ר אהרונובה החדירה באימהות התל אביביות את התפיסה הרפואית העדכנית לזמנה שעל פיה האימהות הן המסדירות את קצב הלידות והן האחראיות לטיבו של הדור הצעיר בהתאם לשיטות האאוגניקה ) השבחת הגזע . ) ד"ר אהרונובה ראתה באימהות צורך אישי נשי , אבל גם אמצעי ראשון במעלה למה שנתפס בזמנה כ'ביצור הגזע . ' השלטת האאוגניקה נחשבה בתקופה ההיא חלק מן המאמץ הלאומי : הגברים נתפסו כחיילים בשדה הקרב , ואילו הנשים נתפסו כחיילות בחזית האימהות . ואכן , הנשים צייתו ונענו לשיח האימהי של התקופה מבחירתן , ללא אמצעי אכיפה , ודימו את עצמן לחיילות שנשלחו להבטיח את עתידה של האומה . ראוי לציין כי תפיסות מדעיות חדשות אלו רווחו לצד המוסכמות הוותיקות המחייבות לידת ילדים וקיום יחסים אינטימיים רק במסגרת המשפחה המסורתית ולא מחוצה לה . התפיסות החדשות לא שחררו אפוא את האם העברייה החדשה מכבלי העבר , אלא רתמוה ביתר עוז לפרויקט הלאומי בארץ ישראל . 9 ההסתייגות של חברות ' התאחדות נשים עבריות' מהסופרז'יסטיות ברחבי העולם הייתה קצרת מועד , ובהמשך מאבקן הן חברו לאיגוד הבין לאומי למען זכות הבחירה לנשים . 10 מלמן , 'שוליים ומרכז' ) לעיל הערה , ) 1 עמ' . ›› 6 11 שם , עמ' . › 51 1 › אשרמן , 196 › אצל סטולר ליס ושורץ .
|
|