|
|
Page:9
מצוה הבאה בעבירה * [»] אין לך פרק בתולדות עמנו במאתיים השנים האחרונות המכוסה ערפל כמו התנועה השבתאית . כל ההיסטוריונים כאילו בעצה אחת הם : עצם ההתעוררות במחנה ישראל והמאורעות הדראמאטיים עד המרתו של שבתי צבי מהווים לדעתם חלק חשוב ועיקרי מדברי ימי עמנו , וראויים הדברים לחקירה ולעיון מתוך מבט אובייקטיבי ומבלי שנצרף לזה חירופים וגידופים על המנהיגים והמונהגים . יפה הבינו , ובייחוד בימינו , שאין לגשת להבנת מה שנתרחש כאן בלב האומה מתוך משפטים קדומים , המודדים את כל הנעשה באותו פרק לפי מידת התאמתו למושגינו או למושגי המסורת הדתית בלבד . הדעות המופרכות על 'רמאות' וכיוצא בזה ביחס לנעשה בשנים תכ"ה ותכ"ו התחילו להיעלם מתוך ספרי ההיסטוריונים . ואדרבה — בדור התחייה הלאומית נתעוררו כמה מהם להבין הבנה עמוקה וחדשה את הגילוי הטראגי הזה של הרצון לגאולה ושל געגועי הגאולה בעמנו . ואולם לגבי הבנת התנועה השבתאית שלאחר המרת ש"ץ — שאני ! כאן אנו עומדים עד היום לפני קיר אטום , לא רק של חוסר הבנה , אלא גם של חוסר רצון להבנה . יש נטייה בולטת מאוד אצל החוקרים במאת השנים האחרונות למעט עד כמה שאפשר את דמותה של השבתאות ה'כופרת , ' וגלגולי התנועה הזאת , יסודותיה הרוחניים ותפקידיה בשינויי העולם היהודי במאה הי"ח לא נחקרו כל צורכם . אינך יכול לקרוא ספר הנוגע בעניינים האלה מבלי להתפלא על שפע הגידופים ומלות הגנאי הניתכים בלי הרף על ראשי האנשים המעורבים בעסקי הכיתות השבתאיות . ואין לד דוגמה טיפוסית יותר לאופן ראיית הדברים מספרו של דוד כהנא ' תולדות המקובלים , השבתאים והחסידים . ' ויחס זה של התרגזות מוסרית * שם המאמר על פי גביות עדות מקהילת סאטאנוב שבסוף סדר עולם רבא וזוטא ומגילת תענית שהדפיס הרב יעב"ץ בשנת תקי"ז ( דף לו , ע"א , ( שקורא להתנהגותם של השבתאים בשם זה , והוא הדבר בספר שמוש לר' יעקב עמדין דף כ ע"א . הביטוי ממס' ברכות מז , ע"ב .
|
|
|